הבנק נהג באופן רשלני עת אישר ביצוע פעולות בחשבון

03-5754051

בית המשפט קבע כי הבנק נהג באופן רשלני עת אישר ביצוע פעולות בחשבון, כל זאת מבלי שיערוך זיהוי בסיסי של מבקש הפעולה ולוודא כי הוא מורשה חתימה מטעם בעלת החשבון.

02/12/2018

ציטוטים ממיני-רציו שפורסם באתר נבו:

הבנק נהג באופן רשלני עת אישר ביצוע פעולות בחשבון, כל זאת מבלי שיערוך זיהוי בסיסי של מבקש הפעולה ולוודא כי הוא מורשה חתימה מטעם בעלת החשבון. יחד עם זאת, עתירת הנתבעים לפסיקת פיצויים בנדון לוקה בקושי ראייתי כבד, בעיקר, בשל אי הוכחת הנזק ואומדנו.

תביעה כספית, שהוגשה תחילה בהליך סדר דין מקוצר בעתירה של התובע (להלן גם: "הבנק") לחייב את הנתבעים (להלן גם בהתאמה: "החברה" ו-"מרדכי") להשיב לו את החוב הקיים בחשבון החברה שמתנהל בבנק. הנתבעים הגישו נגד הבנק תביעה שכנגד בטענת רשלנות של הבנק.

בית המשפט פסק כלהלן:

עת עסקינן בפעולות בחשבון הבנק שאינן חלק מהפעילות השוטפת, קרי: פעולות שמצריכות הגשת בקשה וטיפול של הבנק (כגון: נטילת הלוואה, הזמנת כרטיס אשראי, שינוי במסגרת האשראי, משיכת מזומנים באמצעות פקיד ועוד) – ברי כי פעולות אלו שיש בהן לחייב את החשבון, מחייבות לוודא קיומם של לפחות שני תנאים מצטברים: הראשון – הזדהות של מבקש השירות; השני – לוודא כי מבקש השירות מורשה לעשות כן בחשבון.

הבנק, שלא הראה כל אמצעי זיהוי שבו הוא נקט לצורך הפעולות בחשבון, בפרט, פעולות שמצריכות זיהוי לקוח, התרשל באופן משמעותי בניהול החשבון. אין להכביר מילים לעניין חומרת המחדל האמור, ונזקיו הישירים והמשניים שיכולים להיגרם, ובראשם, הפרת חובות הזהירות של הבנק כלפי לקוחותיו, והפגיעה המשמעותית באמון הציבור במערכת הבנקאית ואבטחת המידע.

הבנק לא הוכיח כי החברה היא זוּ אשר ביקשה את ההלוואה על סך 70,000 ₪ וגם לא הוכיח כי היא זוּ אשר השתמשה בה. לפיכך, מכל סכום של יתרת החובה, יש לנכות את סך קרן ההלוואה (70,000 ₪) והריבית המצטברת בגינה.

יחד עם זאת, עתירת הנתבעים לפסיקת פיצויים בנדון לוקה בקושי ראייתי כבד, בעיקר, בשל אי הוכחת הנזק ואומדנו. בהעדר כל הוראה אחרת בדין שחלה בנסיבות העניין, הנטל להוכיח את עצם התרחשות הנזק וגובה הפיצויים הנתבעים, מוטל על העותר לו, ובענייננו על התובעים שכנגד (הנתבעים). בהעדר הוכחה, דין תביעתם בנדון, להידחות.