ריבית הסכמית וחישובה כנהוג בבנקים

*דוד אברון

כיצד יש לחשב ריבית הסכמית כאשר ישנו סעיף בהסכם הקובע כי כל פיגור בתשלום יצבור ריבית בהתאם לריבית החח"ד חובה / חריגה הנהוגה בבנק

כללי

במסגרת הסכמי התקשרויות מסחריות בין גופים וחברות, מופיע פעמים רבות סעיף הדן בשיעור הריבית ההסכמית שישא כל סכום אשר לא ישולם במועדו. למעשה הנושא של הגדרת ריבית פיגורים בהסכם, נועד לפצות את המקבל על הנזק שנגרם לו בגין איחור במועדי התקבולים שנקבעו בהסכם.

ריבית הפיגורים בהתאם לנהוג בבנק

בחלק מההסכמים נאמר, כי הסכום שבפיגור ישא ריבית חובה או חריגה הנהוגה באחד מהבנקים המסחריים, ממועד התשלום המופיע בהסכם ועד לתשלומו בפועל.בהסכמים אחרים נאמר, כי הסכום שבפיגור ישא ריבית בגובה הריבית המרבית הנהוגה בבנק זה או אחר ולעיתים לא מופיע בהסכם הסעיף הדן בריבית בגין פיגור בתשלומים כלל וכלל.

קורה לא פעם שחילוקי דעות כספיים בין גופים מסחריים מגיעים לכדי התדיינות משפטית ובית המשפט פוסק, כי קרן החוב תשא את הריבית ההסכמית בין הצדדים ובהעדר ריבית הסכמית, ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה או כל ריבית אחרת.

לצורך הוכחת שווי החוב נכון לתאריך שנקבע, בהתאם לאמור בהסכם בין הצדדים, או בהתאם להחלטת בית המשפט, יש להציג חישובים וחוות דעת אשר בוצעו ע"י מומחה לחישובי ריבית.

בחירת מומחה

בבחירת המומחה יש לקחת בחשבון את העובדה שלא די בזה שהמומחה יכיר את שיעורי הריבית ההיסטוריים בבנקים השונים. עליו לדעת את שיטת החישוב הבנקאית המקובלת ולרשותו חייבת לעמוד תוכנה ייעודית המשחזרת ומחשבת את הריבית לפי השיטה הבנקאית.

מדוע במקרים בהם נקבעה ריבית הסכמית, יש לחשב את הריבית באמצעות תוכנת מחשב ייעודית המדמה במדויק חישוב ריבית הנהוג בחשבון בנק ?

התשובה לכך היא הפרשנות שיש לתת לסעיף בהסכם הדן בחישוב ריבית "ריבית החח"ד חובה /חריגה הנהוגה בבנק". הפסיקה הנוהגת היא כי בבואו של בית המשפט ליצוק תוכן להוראות ההסכם שנכרת בין הצדדים, הוא יפרשו לפי אומד דעתם של הצדדים שעה שחתמו על ההסכם. ברור כי בית משפט יתן תוקף מלא להוראה זו בהסכם, לפיה יפוצה הצד הניזוק בהתאם לריבית החח"ד המקסימלית, בהיותה הנזק הממשי המוסכם שנגרם לניזוק, כאשר אנו מדמים כאילו לקח הניזוק את הסכום שלא שולם לו כהלוואה בבנק מסחרי.

פרשנות ההסכם נדונה בהרחבה בפרשת אפרופים. נציין כי גם לפי גישתו החולקת של כב' השופט דנציגר בבית המשפט העליון הרי שמצב דברים זה לא השתנה. לפי גישה זו יש לבדוק תחילה את הוראותיו הכתובות של ההסכם, ורק בנקודות בהן קיים חוסר בהירות או לא נאמר דבר בהסכם, יש לפרשו לפי אומד דעתם של הצדדים עובר לחתימת ההסכם. במקרים בהם ההסכם כולל הוראה מפורשת בהסכם לעניין גובה הפיצוי, הרי ברור כי בית המשפט יתן תוקף מלא ולפיכך ישנה חשיבות רבה בחישוב מדויק של גובה ריבית החח"ד הנהוגה בבנק ומכאן שיש לחשב לפי השיטה הנהוגה בבנק.

* מומחה מטעם בית המשפט ומנכ"ל מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וחישובי ריבית