בתי המשפט אינם ששים לפסוק פיצויים בגין נזקים שגורם בנק ללקוחו -

האם המגמה משתנה?

* עו"ד טל בוטל-שפיס

2/1/2013

לא אחת אנו לומדים/קוראים/שומעים על מצבים מקוממים בהם בנק גרם בהתנהלות שגויה, מכוונת, פסולה ולא הוגנת לנזקים עצומים ללקוח, והביטוי שניתן לזאת בפסיקה הינו נזיפה לבנק ובתוספת פסיקת הוצאות שאינן משקפות את הנזקים שהתגבשו - הא ותו לא.

ידוע במחוזותינו, כי בתי המשפט אינם ששים וממהרים לפסוק הוצאות משמעותיות וראויות וכן פיצויים כנגד בנקים אשר התנהלותם גרמה לנזקים שונים ללקוחותיהם.

ההתייחסות הינה - כמובן - הן לאדם הפרטי והן לחברות ועסקים אשר מנהלים יחסים עסקיים עם הבנק.

בדיקה בפסיקה מעלה, כי אכן לא רבים הם פסקי הדין במסגרתם פוסק בית המשפט הוצאות גבוהות ופיצויים כנגד בנק אשר גרם לנזקים ללקוחו.

ישנם מספר בתי משפט "אמיצים", אשר בוחרים לתת ביטוי ראוי באופן של פסיקת הוצאות משמעותיות להתנהלות בנק אשר גרמה לנזקים לצד שמולם - בין אם הנזקים הינם נזקים ממוניים ובין שאינם ממוניים (כעוגמת נפש).

הדוגמאות לא רבות, ולהלן אציין 2 מעניינות-

עיניי צדו פסק דין רלוונטי ומעניין - לעניין הנדון במאמר זה - שניתן לאחרונה על ידי כבוד הנשיאה השופטת דפנה בלטמן קדראי, במסגרת תא (ראשל"צ) 36306-11-10‏ ‏ אפרים קפרא נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ.

פסק הדין האמור ניתן בסוגיית שיעור נזקיו של התובע אשר נגרמו כתוצאה מהפרת הבנק הסכמי הלוואה שנטל התובע לצורך מימון בנייה למגורים על מקרקעין בבעלותו וכתוצאה מנקיטה שלא כדין בהליכים למימוש משכנתא.

לאמור, התובע בתיק זה לקח הלוואות מהבנק על מנת לממן בנייה למגורים, והבנק הפר את הסכמי ההלוואות - כך ממש!!

בפסק דין זה התקבלו טענותיו של התובע לקבלת פיצוי כספי בגין אובדן דמי שכירות, בעבור שש דירות שאמורות היו להיבנות בפרויקט הבנייה שיזם ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב התנהגות הבנק.

במסגרת פסה"ד הבנק ניסה לטעון - בין היתר - טענת קיזוז, שכן לשיטתו נכון למועד מסויים לתובע היה חוב ביתרת העו"ש בסך של מאות אש"ח, ואולם חוות דעת של המומחה מטעם חברת מ.א. בקרה וניהול בע"מ המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים, מר דוד אברון, הציגה בפני בית המשפט חלופות חישוביות שונות אשר סייעו לתובע, בסופו של יום, להדוף את טענת הבנק, לפיה הינו חב לבנק מאות אש"ח.

לפיכך, בית המשפט דחה את טענת הבנק לקיזוז וקבע, כי לא ניתן כיום, על פי הראיות והטיעון שבפני בית המשפט לקבוע, כי לתובע נותר חייב חוב כלשהו לבנק.

המחלוקות בפסק דין זה, בסוגיית היקף הנזק מתייחסות לנזק בגין אובדן דמי שכירות ובגין עגמת נפש, נזקים אשר נגרמו כתוצאה מעיכוב הבנייה, וממילא עיכוב השלמתה, אשר נגרם כתוצאה מהפרת הבנק.

כבוד הנשיאה השופטת בלטמן-קדראי קבעה, כי הוכח לפניה כי הפרת הבנק, לא רק שמנעה את השלמת הבנייה ובכך גרמה להפסדים, אלא הובילה את התובע לחיות באופן נחות ואף כחייב, הנדרש - בעל כורחו - למימוש נכסים, הנרדף והנאלץ לכלות זמנו וכוחותיו בין בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל, בניסיון להציל מקצת מרכוש משפחתו.

נקבע כי החיים שנגזרו על התובע עקב הפרות הבנק את הסכמי ההלוואה בין הצדדים והנזקים בשל כך גרמו לו לעוגמת נפש, סבל וצער של ממש, וכל זאת ללא הצדקה או תוחלת וכי אלו נגרמו רקכתוצאה מהפרה בוטה של בנק, וכי יש לקחת בחשבון את משך הזמן הארוך בו סבל הנתבע מהפרת הבנק ולהתחשב בו בקביעת הפיצוי בגין נזק זה.

בנסיבות אלה, תוך התחשבות בהשפעת ההפרות של הבנק על התובע, ובכלל נסיבות העניין, קבעה כבוד הנשיאה כי ראוי יהיה לפסוק לזכותו של התובע פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 175,000 ₪ (!!), אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין.

בנוסף, פסק ביהמ"ש בעניין זה אף לטובת התובע אשר יוצג ע"י עורך הדין יהונתן משולם - שכ"ט עו"ד בסך 150,000 ש"ח, וכן הוצאות משפט בסך של 45,000 ₪.

בפסק הדין הסופי קבע בית המשפט, כי הבנק יפצה את התובע בסכום בש"ח, השווה לסך של 97,500 דולר, נכון לתאריך הגשת תביעתו נגד הבנק (04/09/01) בתוספת ריבית והצמדה כחוק, בגין אובדן דמי שכירות, בעבור שש דירות שאמורות היו להיבנות בפרויקט הבנייה שיזם.

פסק דין נוסף מעניין לענייננו הינו זה אשר ניתן בביהמ"ש המחוזי בתל אביב - יפו, ע"י כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי תא (ת"א) 2043-05‏ ‏ אברהם שכטר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ.

ביהמ"ש פסק, כי בנק מזרחי נהג בשרירות ובחוסר עקביות בכל הנוגע לכיבוד או אי כיבוד שקים בחשבון הלקוח שהיה יזם נדל"ן וכי באבחת חרב גרם להגבלת החשבון ולקריסת עסקיו של הלקוח.

באופן מפתיע, חוללו שיקים, ללא התראה, בניגוד למוסכם, ורק כאשר הופקדו כספים שהקטינו את יתרת האשראי והחריגה בחשבון, כובדו בסמוך לאחר מכן שיקים שחוללו. בכך הפר הבנק את הסיכום שהושג עם התובע ביוזמתו הוא, לפיו שיקים יכובדו כנגד הפקדת סכומים בחשבון, מבלי לדרוש כי במקביל תוקטן גם החריגה ממסגרת האשראי, שהייתה ידועה זה מכבר. בנוסף,שיקים חוללו ללא התראה מראש, תוך הכנסת עסקיו של התובע לסחרור, ויצירת מצג בפני שותפים וספקים כי אין כיסוי מספיק לשיקים שניתנו על ידו. העובדה שלאחר מכן כובדו חלק מהשיקים – שוב ללא תיאום או הודעה מראש – לא מנעה את הפגיעה האנושה בתובע ובעסקיו.

זאת ועוד, מסגרת האשראי המאושרת בכל חשבון שניהל התובע הייתה קטנה מהמסגרת בפועל. התובע משך כספים מחשבונו, ללא קשר למסגרת המאושרת, ומדי פעם ביקש הגדלת המסגרת, ללא קשר להיקף הפעילות בחשבון. הבנק איפשר לתובע למשוך כספים מחשבונו, מבלי להתריע על החריגה מהמסגרת המאושרת, ומבלי לעמוד על הדרישה כי משיכת כספים תיעשה כנגד הפקדת בטחונות ושעבוד נכסים בשווי האשראי בפועל. הבנק התנהל באופן שהתנהל עד אשר מנהל סניף חדש הגיע, וכי אז כל ההסכמים וההסכמות השתנו לרעת התובע, כמובן.

בפסק דין זה נקבע, כי אי-כיבוד שיקים על ידי הבנק, וביטול מסגרת האשראי של התובע-יזם בנייה, ללא התראה מראש וללא תיאום עמו, הנה פעולה בחוסר תום ולב, ושלא בדרך מקובלת. ביהמ"ש פסק בעניין זה פיצוי לתובע אשר יוצג ע"י עורך הדין שמואל זבולוני בגין חלק מנזקיו הנטענים שנגרמו כתוצאה מהתנהלות הבנק, וכן פיצוי בגין עגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב.

הסכומים שנפסקו הינם - תשלום פיצוי לתובע בגין חלק מן הנכסים הנתבעים בסכום כולל של 327,800 דולר (!!) , וכן פיצוי בסך של 150,000 ₪ בגין עגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב, ובנוסף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪.

אם כך, ישנם מספר שופטים (שופטות...) אשר מעזים ופוסקים פיצויים גבוהים והוצאות בגין נזקים ממוניים ושאינם ממוניים - האם הדבר מצביע על שינוי מגמה ברוח בתי המשפט? נקווה.

הובאו במאמר זה 2 דוגמאות במסגרתן בתי המשפט פסקו פיצויים משמעותיים בגין נזקים שהבנקים גרמו ללקוחותיהם בגין התנהלות קלוקלת ו/או שלא כדין ו/או מוטעית ו/או רשלנית וכו'.

הדוגמאות להפרות הבנק את ההסכמים עם לקוחותיהם הינן רבות ובאות לידי ביטוי באופנים שונים וביניהם - חיובי חשבון בניגוד למוסכם, החזרת שקים ללא התראה מוקדמת ובניגוד להסכמות קודמות, העמדת יתרות של הלוואות לפירעון בניגוד למוסכם ועוד ועוד.

מוסר ההשכל הינו ברור ופשוט - ככל וישנה הסתבכות - כזו או אחרת - עם ומול הבנק אין צורך לוותר וחשוב לפעול נכון. יש לבחון את התנהלות וניהול החשבון באמצעות חברות המתמחות בבדיקת חשבונות בנקים תוך פנייה לקבלת ייעוץ משפטי ממשרד עורכי דין המתמחה בתחום הבנקאות.

* המאמר נרשם על ידי עו"ד טל בוטל-שפיס בעלת משרד עוה"ד בוטל-שפיס פריש המתמחה במשפט מסחרי - אזרחי ודיני בנקאות.

לצפייה בפרופיל משרד עו"ד וגישור בוטל-שפיס פריש לחץ : [כאן]