*משה זלצר, עו"ד

פסק הדין מעלה סוגיה מענינת שעל פיה נושא הריבית על דרכי חישוביה הנכונים ניתן להעלותן במסגרת טענת פרעתי (כמסגרת דיונית ) .

זאת ועוד, פסק הדין מאשרר וקובע כי הסכם בין הצדדים מאיין את סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

דרך החישוב של ריבית והצמדה

הפרשה החלה בשל הלוואה שאייכל קיבל מסולוביי . בין הצדדים נחתם הסכם הלוואה כאשר נכתב בהסכם כי הלוואה בסך 39,370 $ דולר ארה"ב תוחזר תוך חודש בצירוף ריבית בשיעור של 1.8% לחודש .

ההלוואה לא הוחזרה ולאחר כשנתיים נתקבל פסק דין בהעדר הגנה בבית משפט השלום אשר קבע כי הסך ישולם על פי השער היציג ביום התשלום בתוספת ריבית של 1.8% לחודש ועד למועד הסילוק בפועל .

טענת פרעתי

המשיב הגיש טענת פרעתי במסגרת תיק ההוצל"פ במסגרתה טען כי אין להצמיד את הריבית לדולר . ראש ההוצאה לפועל קיבל את הטענה וקבע כי במועד שנועד לתשלום החוב יש להמיר את סכום החוב לשקלים ולאחר מכן לצרף את הריבית ולשם כך מינה מומחה שיחשב את החוב .

המומחה שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל הצמיד את החיוב השקלי למדד וכן צירף ריבית שנתית של % 21.6 לשנה המהווים את הריבית החודשים של 1.8% . המומחה לא ידע אם עליו להצמיד את המדד לריבית ועל כן ביצע מס' דרכי חישוב : 1. ריבית רגילה ולא צמודה . 2. ריבית רגילה וצמודה 3. ריבית דריבית שנתית ולא צמודה 4. ריבית דריבית שנתית צמודה למדד .

בעקבות חוות הדעת החליט ראש הוהצאה לפעול כי לחשב את החוב על פי הדרך השניה שהוצעה על ידי המומחה מהטעם כי אכן יש לקיים את פסק הדין כלשונו ואולם על פסק הדין חל אף חוק פסיקת ריבית והצמדה .

ערעור למחוזי

על החלטות ראש ההוצאה לפעול הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (ע"א 3294/07 ) . כב' השופטת י. שטופמן קיבלה את הערעור וקבע כי ראש ההוצאה לפעול הוסיף על פסק הדין את מה שאין בו ובכך פעל בניגוד לסמכותו והוסיף הצמדה אשר אינה עולה מלשון פסק הדין . כמו כן ציין בית המשפט המחוזי כי סעיף 11 ב' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה ) , התשל"ה 1970 . סעיף זה קובע כי סכום הריבית ייקבע על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה אלא אם קבע בית המשפט אחרת . מהטעמים האלו קרבע בית המשפט המחוזי כי יש לחשב את הריבית על פי הדרך הראשונה שהציע המומחה .

ערעור לעליון

המלווה לא אמר נואש והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון . במסגרת זו טען המבקש כי יש להחיל את סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה המחייב להצמיד למדד לא רק את הקרן כי אם גם את הריבית על החוב . בנוסף טען ההמלווה כי המשיב היה צריך להעלות טענותיו במסגרת התביעה שהוגשה נגדו ולחילופין לפעול על פי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל ולבקש הבהר על פסק הדין ולא במסגרת טענת פרעתי . בית המשפט העליון דחה את הבקשה של המלווה . בית המשפט העליון (כב' השופט ס. ג'ובראן ) ציין את ההלכות כי ראש ההוצאה לפועל אינו רשאי להוסיף לפסק הדין (רע"א 773/97 טנקרידי ארנקיל בע"מ נ' חיפה כימיקלים בע"מ פד"י נ' (5) 657 . כמו כן בית המשפט העליון הפנה לסעיף 6 לחוק פסיקת ריבית והצמדה אשר קובע סייג לפיו סעיף 5 לחוק לא יחול במידה וקיים הסכם בין בעלי הדין לעניין ריבית והצמדה .

לסיכום פסק הדין מעלה סוגיה מענינית שעל פיה נושא הריבית על דרכי חישוביה הנכונים ניתן להעלותן במסגרת טענת פרעתי (כמסגרת דיונית) .

זאת ועוד, פסק הדין מאשרר וקובע כי הסכם בין הצדדים מאיין את סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה .

* הכותב הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בליטיגציה בתחום דלעיל

אין המאמר דלעיל מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.