כיבוד שיקים על אף חריגה ממסגרת האשראי מקימה "הסכם שבהתנהגות" המחייב את הבנק
* עו"ד גיא יעקב
3/4/2017

בית משפט השלום בפתח תקווה (עש"א 23180-10-16 נ.י.ר רגואן בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישאל בע"מ, ניתן ביום 16.3.17) קבע כי התנהגות הבנק עת כיבד שיקים בשיטתיות לאורך זמן על אף חריגה ממסגרת האשראי מהווה עילה להסתמכות הלקוח על מצב עניינים זה.

טענתה המרכזית של המבקשת בערעור על הגבלת חשבונה היתה כי בין הצדדים (החברה המבקשת מצד אחד והבנק מהצד השני) התקיים סיכום מפורש וכן נוהג מחייב לפיו הבנק אישר למבקשת חריגות בגובה של למעלה מ- 100% ממסגרת האשראי הנקוב בדפי החשבון, תוך שהמערערת היתה מפקידה בחשבון כספים שיש בהם כדי להביא לכיסוי החיובים השונים ולהפחתת המסגרת המאושרת. המבקשת תמכה את טענתה בפירוט של כ- 100 שיקים שכובדו על ידי הבנק בכ- 60 מועדים שונים בין החודשים מרץ-ספטמבר 2016, חרף העובדה שבכל אחד מהמועדים היה החשבון מצוי בחריגות משמעותיות של פי שניים ושלושה ממסגרת האשראי המאושרת.

מנגד טען הבנק כי הובהר למבקשת פעם אחר פעם כי שיקים שימשכו מחשבונה יאושרו רק כנגד הפקדה מראש, טרם הצגת השיקים בחשבון. השיקים נשוא הודעת ההגבלה סורבו בתקופה של כשלושה חודשים וחצי, ומכאן היה ברור למבקשת כי אין כל הסכמה שלפיה תוכל להפקיד כסף תחת שיקים שמשכה לאחר יום הסליקה. הבנק הכחיש כל הסכמה או נוהג וטען כי גם אם כובד שיק בחריגה בחשבון או הועמדו מסגרות זמניות, הדבר נעשה לפנים משורת הדין, במקרים ספציפיים, על מנת לנסות לבוא לקראת המבקשת ולא לגרום לה נזק, ולאור הבטחות מנהלה כי יפקיד כספים כנגדם. אולם, אין בהסכמה ספציפית זו או אחרת כדי ללמד על הסכמה קבועה לחריגה בחשבון.

בית המשפט ניתח את הוראות סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, וקבע כי סעיף 10(א) לחוק מקנה לבית המשפט סמכות לבטל הבאת שיקים במניין השיקים שסורבו, וזאת בין היתר כאשר "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו".

בהתאם לדרישת הסעיף, אין די בקיום יסוד סביר להניח שהבנק יפרע את השיק, אלא יש להוכיח יסוד סביר להניח שקיימת חובה על הבנק לעשות כן, וזאת מכוח הסכם עם הבנק.

בית המשפט ציין כי הסכם המטיל חובה על הבנק לפרוע את השיק, יכול להיווצר גם מכללא, בהתנהגות הצדדים. עם זאת, לנוכח תכלית החוק להילחם בתופעת השיקים ללא כיסוי ולהגן מפני השלכותיה הקשות על צדדים שלישיים ועל חיי המסחר התקינים, כמו גם לנוכח גישתו הכללית של המשפט ביחס להסכמים הנוצרים בהתנהגות - נדרש להוכיח טענה זו בבסיס עובדתי מוצק. יש להראות קיום דפוס התנהגות מתמשך ועקבי מצד הבנק לפירעון שיקים חרף חריגה ממסגרת האשראי.

בנסיבות העניין הקונקרטיות קבע בית המשפט כי במקרה דנא המבקשת עמדה בנטל הכבד המוטל עליה. המבקשת הוכיחה מערכת הסכמית המבוססת על התנהגות עקבית לאורך זמן ועל אמירות בעל פה אשר בהתבסס עליהן היה לה יסוד סביר להניח שמוטלת על הבנק חובה לפרוע את השיקים שסורבו. בית המשפט תמך מסקנתו בראש ובראשונה על ההיקף הנרחב של השיקים שהבנק כיבד חרף חריגות משמעותיות ביותר ממסגרת האשראי, וזאת על פני כשישה חודשים רצופים ובפרק הזמן הרלבנטי לסירוב השיקים, כאשר דובר בכ- 100 שיקים שנפרעו בכשישים מועדים שונים הנפרסים ברציפות ובעקביות החל מחודש מרץ 2016 ועד לחודש ספטמבר 2016.

בית המשפט ציין כי התרשם שלא היה מדובר באדם שפיזר שיקים לכל עבר בלא לדאוג לכך שהבנק יכבד אותם, אלא במי שניהל מערכת יחסים הדוקה עם הבנק על בסיס רציף כדי להבטיח שהשיקים שניתנו ייפרעו.

סיכומו של עניין, בית המשפט הורה על ביטול כל השיקים שהביאו להגבלת החשבון (למעט אחד) וכפועל יוצא מכך בוטלה הגבלת החשבון. הבנק אף חויב בהוצאות ושכ"ט החברה המערערת בהליך.

החברה יוצגה בהליך ע"י עו"ד סלוה קלצקין והבנק יוצג ע"י עו"ד סמדר שטיינר.

* משרד עו"ד גיא יעקב הנו משרד העוסק בתחום האזרחי והמסחרי.

לצפייה בפרופיל משרד עו"ד גיא יעקב לחץ: [כאן]