נדחתה תביעת בנק המזרחי כנגד ערב לחשבון תוך קביעה כי ניתן לראות בהתנהגות הבנק כביטול בהתנהגות של כתב הערבות.

עו"ד יובל גוטר
22/03/2015

בפסק דין מיום 3.3.2015 דחה כבוד השופט עידו כפכפי מבית משפט השלום באשקלון את תביעת בנק המזרחי כנגד ערב לחשבון ( ת"א 55601-03-11 , מזרחי טפחות נ' מסאמרה).

התובע – בנק מזרחי.

הנתבעת 1 חברה בע"מ.

הנתבע 2 בעל השליטה ומנהל בחברה נכון ליום הגשת התביעה, ערב לחיוביה מכוח כתב ערבות מיום 24.10.06.

הנתבע 3 – חתם על מסמכי ההתאגדות של החברה, פתח את החברה על שמו והיה בעל השליטה והמנהל הראשון.

בית המשפט קבע שלא הוכח שניתן אשראי על סמך הערבות, הערב לא שותף בהתנהלות החשבון ולא דווח לו על מתן מסגרות האשראי, הבנק התעלם מקיומו ומעמדו כערב.

השאלה שעמדה במחלוקת הייתה האם חייב הנתבע 3, שחתם על ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום לחובות חברה שהקים, בפירעון יתרת חובה של החברה לבנק? בית המשפט נדרש לסוגיה לעניין תוקף ערבותו של הנתבע לאור העובדה כי בסמוך לאחר הקמת החברה ופתיחת החשבון נוהלו החשבון והחברה על ידי הנתבע 2 .

בית המשפט נדרש לסוגיה האם יש להטיל על הבנק חובה לברר בעת החלפת בעלי זכויות החתימה בחשבון ( בין הנתבע 3 לנתבע 2 ) האם הערבות שניתנה על ידי בעל זכות החתימה המקורית בתוקף, או שמה יכול להסתמך על הערבות והנטל על הערב בלבד לוודא כי בוטלה ערבותו.

בית המשפט הגיע למסקנה כי התנהלות הבנק הייתה בלתי תקינה לכל אורך הדרך. הבנק לא הבהיר לנתבע 3 בעת גריעתו מהחשבון כי הוא נותר ערב לחברה, ולא דאג לעדכן את הנתבע 3 באופן שוטף בנעשה בחשבון ולתזכר אותו בדבר ערבותו וכן לא מצא לנכון ליידע את הערב בדבר הקצאת מסגרת האשראי הגדולה שניתנה לחברה ובדבר הלוואה אותה הוא מתכוון להעמיד לנתבעת ואף לא ביקש את אישורו לכך.

הפסיקה קובעת כי הבנק חייב לגלות לערב כל גורם סיכון המצוי בידיו של הבנק ובכלל זה היותו של החשבון ביתרה שלילית. ואי הודעה על יתרת חובה גדלה והולכת בחשבון, יש בה משום הפרת חובת הגילוי של הבנק המביאה לפקיעת הערבות.

בית המשפט מוסיף כי התנהלות הבנק מביאה בנוסף למסקנה שהערבות נזנחה ולא נלקחה בחשבון בשעת מתן האשראי וההלוואה, אלא כשהחברה לא הצליחה לעמוד בהחזרי התשלומים רק אז "נזכר" כי הוא אוחז בידיו במסמך הערבות.

בהתאם לפסיקה, על הבנק ליזום את מתן ההסבר לערבים ולא להותיר לערב לשאול מיוזמתו. חובת הבנק לגלות לערבים פרטים מהותיים הנוגעים להסכם מעוגנת בדיני ההטעיה המיוחדים הקבועים בחוק הבנקאות וכן בדיני ההטעיה הכלליים שבחוק החוזים.

הבנק לא ציין בפני הערב את יתרת החובה בה היה מצוי החשבון.

העובדה כי הערב לא הודיע לבנק על ביטול ערבותו אינה מונעת טענותיו מאחר ועד הגשת התביעה לא ידע כי הבנק רואה בו כערב לחברה. ועל כן ניתן לראות בבקשת הרשות להגן בה כפר בתוקף ערבותו כהודעת ביטול הערבות.

הבנק לא הצליח להוכיח שהאשראי שניתן היה על סמך הערבות, הערב לא שותף בהתנהלות החשבון ולא דווח לו על מסגרות האשראי. הבנק התעלם מקיומו ומעמדו של כערב. הבנק אינו רשאי לאחר מעשה, לראות בערב כערב לחשבון.

החשבון נוהל ע"י אדם אחר במשך שנים ( הנתבע 2 ) ועל בסיס הפעילות שיזם הנתבע 2 שהיה ערב באופן אישי לחובות החברה. הבנק סמוך לאחר גריעת הנתבע 3 מזכויות החתימה בחברה החתים את האדם האחר הוא הנתבע 2 כערב. בפתיחת חשבון החברה הסתפק הבנק בערב יחיד שהינו בעל שליטה, כך שבמועד הגריעה לא התבקש הבנק במפורש לבטל את הערבות, אולם התנהגותו מלמדת כי בפועל הערבות של האדם האחר החליפה את הערבות ולא באה להוסיף עליה.

בית המשפט דחה את התביעה ( 116,483 ₪ ) ופסק כי לאור העובדה שהערב התרשל בכך שלא ביקש כי ערבותו תבוטל או פועל לסגירת החשבון והעובדה שב"כ הערב ניהל את הדיון באופן לא מכובד כלפי ב"כ הבנק ולא כיבד את ההליך השיפוטי התוצאה היא שלא נפסקו הוצאות משמעותיות והבנק חויב בהוצאות בסך 7,500 ₪ בלבד.

*עו"ד יובל גוטר ממשרד עורכי דין רוזנבאום גוטר ושות'.

לצפייה לחץ [כאן]