הסכמים יש לכבד

בית משפט המחוזי אישר פסק בורר מתוקן בו נקבע כי שיעור הריבית בו חויב הפיגור בהלוואה יהיה בהתאם למוסכם בהסכם על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, זאת לאחר שהורה לבורר לתקן את פסק הבורר שקבע כי פיגור בהחזר ההלוואה יחויב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ולא על פי הסכם ההלוואה שקבע חיוב ריבית מקסימאלית לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

* עו"ד יובל גוטר

המדובר בשותפות למיזם עסקי ורכישת נכס מקרקעין וביצוע פרויקט בנכס, בין שלושה שותפים: אפרים, ציון ואיתן.

בין השותפים נתגלעו חילוקי דעות ועניינם הועבר להליך בוררות בפני עו"ד מרדכי גלוסקא.

הבורר נדרש לאופן סיום השותפות, חלוקת כספי השותפות והסכם הלוואה למימון הפרוייקט.

איתן הלווה 238,000 ₪ למימון הפרויקט באופן ששליש על חשבון השקעתו בפרויקט, ושני שליש כהלוואה לשותפיו ציון  ואפרים בהתאם לחלקם במיזם.

עפ"י הסכם ההלוואה נקבע בין השאר כי ההלוואה תוחזר תוך 9 חודשים .

בינתיים כנגד ציון ניתן צו כינוס נכסים ועוכבו כל ההליכים נגדו.

איתן ואפרים ערערו כל אחד בנפרד על פסק הבורר. .

ערעור ושל  אפרים נדחה.

ערעורו של איתן נתקבל בחלקו- הדיון הוחזר לבורר לצורך דיון מחדש בנוגע לריבית נושא הסכם ההלוואה.    

הבורר הוציא תחת ידיו פסק בורר מתוקן ואיתן הגיש בקשה לאישור פסק הבורר המתוקן לעומת אפרים שביקש לבטל את פסק הבורר המתוקן.

המחלוקת סביב ההלוואה הייתה כי ההלוואה שנלקחה בשנת 2000 – לא הוחזרה במועדה ואף עד למתן פסק הבורר הראשון (21.1.06 ), בפסק הבורר נקבע כי אין מחלוקת כי על אפרים להחזיר את ההלוואה, ואילו בנוגע לשיעורי הריבית נקבע:  

"8.   ההלוואה תוחזר בתנאים כדלקמן: א. כל סכום שישולם (או שולם) ע"י איתן ישא משך ששה חודשים ריבית שנתית בגובה 16% אשר תצטרף לקרן בחלוף שלושה חודשים.

9.    כל סכום שלא ייפרע לאחר ששה חודשים, ישא ריבית שנתית בגובה 32% וזאת למשך שלושה חודשים נוספים.

10.  בחלוף תשעה חודשים, ממועד כל תשלום יעמדו ההלוואות לפרעון מיידי ואיתן יהיה רשאי לנקוט בכל הליך גבייה שייראה לו. החל מאותו מועד תישא ההלוואה ריבית שנתית בגובה שייקבע עפ"י החוק להלוואות חוץ בנקאיות" (ההדגשה שלי – ע.ב.).

במסגרת פסק הבורר הראשון ובהתייחסו לשיעור ריבית הפיגורים שתחול על החזר ההלוואה קבע הבורר כי למרות שהצדדים הסכימו שהריבית תקבע על פי "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות" התשנ"ג-1993, יהיה צודק לקבוע שיעור ריבית בהתאם לקבוע "בחוק פסיקת ריבית והצמדה" התשנ"א- 1961 .

בית המשפט בבקשת הביטול הראשונה (כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל) פסק כי הבורר חרג מסמכותו ולא היה צורך להידרש לחוק אחר מזה שנקבע בהסכם ההלוואה- קרי "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות"- משכך הורה בית המשפט לבורר שיידון בעניין הריבית על פי הסכם ההלוואה.

בפסק הבורר המתוקן, תיקן הבורר את שיעור הריבית כך שישא ריבית מקסימאלית לפי  "חוק הלוואות חוץ בנקאיות" – על פי הוראות הסכם ההלוואה.

טענת אפרים בבקשתו לביטול פסק הבורר הייתה בין היתר כי הבורר לא דן בטענות לביטול הריבית ובתוקפו של הסכם ההלוואה, עפ"י חוק הלוואות חוץ בנקאיות ובכלל עפ"י הדין. תוך חיוב אפרים ן לשלם לאיתן כספים בשיעור שמעבר לכספי השותפות ובניגוד לפסק הבורר הראשון והחלטת ביהמ"ש. אפרים עוד טען לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ולעיוות דין היות וחויב לשלם סך של 400,000 ₪ מעבר לכספי השותפות.

איתן לעומתו טען כי הדיון הוחזר לבורר כדי שיקבע את שיעור הריבית על פי חוק הלוואות חוץ בנקאיות ושכך נעשה  וכל טענות אפרים הינן למעשה ערעור על הקביעות שבפסק הדין בבקשה לביטול הקודמת, ואין מקום בעניין זה.

סופו של דבר – בית המשפט פסק כי פסק הבורר המתוקן יישאר על כנו ובקשת הביטול של אפרים נדחית. 

פסק דין ניתן ביום 16.07.09 ב(הפ)  824/08 , 603/08 אפרים צדקה נ' איתן ארזי ואח', ביהמ"ש המחוזי בתל אביב , מפי כבוד השופטת ענת ברון.

* הכותב הינו עו"ד ובעל משרד עו"ד שמתמחה בייצוג וליווי לקוחות עסקיים ופרטיים מול בנקים, הוצל"פ כינוסים ומימוש נכסים.