הפרת חובת הנאמנות כלפי לקוחות מצד בנק, הובילה לחיובו של בנק ב-70% מן האחריות לחוב שתבע מן הלקוחות

*עו"ד הראל נוימן
28/04/2015

תמצית פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר קיבל באופן חלקי ערעור על פסק דין שקיבל בחלקה תביעת בנק בגין אי החזר הלוואות שהעמיד למערערות, לפרעון חוב בחשבון הבנק של החברה, וקבע כי לבנק אחריות בשיעור 70% עקב הפרת חובת הזהירות המוגברת המוטלת עליו.

עא (מחוזי ת"א) 13466-07-13‏ ‏ מאור מיכל שירותי הנדסה בע"מ נ' בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ סניף ת"א

בפני כבוד השופטת רות לבהר שרון

עובדות המקרה:

המערערת 1, בעלים רשום של מניות בחברה (היא המערערת 2) פתחה חשבון פרטי בבנק פועלי אגודת ישראל, במסגרתו קיבלה הלוואה לרכישת רכב. מורשית החתימה היחידה בחשבון היתה המערערת 1 אשר חתמה על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה לכל חובות החברה בחשבון.

בשנת 2003 נחתם הסכם בין המערערת 1 לבין הבנק לפיו התחייבה המערערת לפרוע את יתרת החוב בחשבון החברה. לצורך פרעון יתרת החוב שהצטבר בחשבון החברה, העמיד הבנק לזכות המערערות ביום 15.6.2003 הלוואה על סך 150,000 ₪, וביום 20.8.2003 הלוואה נוספת על סך 197,470 ₪. לצורך החזר ההלוואות, חתמה המערערת 1 על הוראת קבע לטובת הבנק.

המערערות לא עמדו בהתחייבותן להחזר ההלוואות, לא שילמו את הסכומים שהתחייבו לשלם, ומכאן התביעה, שהוגשה נגדן על סך 269,721 ₪.

לטענת הבנק, חשבון החברה נפתח מלכתחילה על ידי המערערת 1 למראית עין בלבד, והמערערות לא עמדו בהתחייבותן על פי מסמכי ההתקשרות, לא כל שכן על פי מסמכי ההלוואות, לא שילמו את הסכומים שהתחייבו לשלם, ובכך הפרו את ההסכמים עליהם חתמו.

להגנתן, טענו המערערות, כי החיובים שבוצעו בחשבון החברה נעשו ללא ידיעתן, ו/או מי מהן, ולכן אין לחייבן לפרוע את החוב. לטענתן, כל הפעולות בחשבון בוצעו על ידי אביה של המערערת 1, אשר היה בהליכי פשיטת רגל באותה עת, ופעל בחשבון החברה ללא הרשאה ותוך שיתוף פעולה עם מנהל סניף הבנק. עוד טענו המערערות, כי ההודעות שנשלחו אל ידי הבנק לא הומצאו להן לכתובתן המעודכנת כנדרש.

כמו כן, כנגד מנהל סניף הבנק בתקופה הרלוונטית עלו חשדות לפעילויות שהגיעו לכדי מרמה, הפרת חובת אמונים ומעילה כספית רחבת היקף בחשבונות שהתנהלו בבנק, והוא הורשע בעבירה של תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת.

בנוסף, בשנת 2008, הגיש הבנק תביעה בסך 10 מיליון ש"ח כנגד מבטחתו לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזקים שנגרמו בעקבות התנהלותו של מנהל הסניף וחברת הביטוח הגישה הודעת צד ג' נגד מנהל הסניף ונגד האב.

בכתב התביעה כלל הבנק תביעה בגין נזקים שנגרמו לו ואשר מתייחסים לתובענה הנוכחית, תוך שצויין כי מנהל הסניף היה מעורב עם אביה של המערערת, שהיה מלווה ידוע בשוק האפור, והיה מעורב בתיווך בין לקוחות חדשים לבין מנהל הסניף, ובכלל זה, עמד מאחורי החשבון שנפתח על שם החברה וביצע פעולות בחשבון נשוא הערעור, מבלי שהייתה לו הרשאה לכך.

התביעה שהגיש הבנק נגד חברת הביטוח הסתיימה בהסכם פשרה, לפיו התחייבה חברת הביטוח לשלם לבנק כשליש מסכום תביעתו, כאשר במסגרת הסכם הפשרה הוסכם, כי הבנק רשאי לייחס את התקבולים שהתקבלו מחברת הביטוח לתביעות השונות לפי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק. הבנק טען שלא ייחס סכום כלשהו מהתקבול שהתקבל מחברת הביטוח לתביעה דנן, ללא כל הצדק או הסבר מניח את הדעת.

בפסק דינו של בית משפט השלום, חויבו המערערות, יחד ולחוד בתשלום סך המגלם 60% מסכום התביעה בגין יתרת החוב שהצטברה בחשבון החברה. כאשר 40% הופחתו בשל אשם תורם שהוטל על הבנק.

בפסק דינו קבע ביהמ"ש השלום, כי אין מחלוקת שהמערערת 1 היא הבעלים הרשום של מניות החברה, וכי חשבון החברה נפתח כדין, כאשר המערערת ערבה לחובות החברה בחשבון. ביחס לחשבון הפרטי של המערערת קבע, כי הוא נועד לשימושו של אביה, שנקלע להליכי פשיטת רגל ונבצר ממנו מלנהל חשבון בנק. בהתבסס על כך, הגיע בית משפט השלום למסקנה כי המערערת 1 נהגה "בקלות ראש".

הוחלט:

בית המשפט קיבל בחלקו את הערעור וקבע כי לבנק אחריות בשיעור 70%, ואילו למערערות אשם תורם בשיעור 30%.

בפסק הדין קבע בית המשפט כי בנק היודע על תרמית ועל ניצול לרעה של הרשאה, לא יוכל להתגונן בטענה שפעל לפי הוראת הלקוח ובהתאם להרשאה כשרה על פניה.

בית המשפט קבע כי חובה מיוחדת מוטלת על הבנק עת מדובר בפעילות "בלתי שיגרתית", החורגת ממערכת היחסים הקודמת שבין הבנק לבין לקוחו, ולפיכך הבנק חב חובות זהירות מוגברות כלפי לקוחותיו, והיה עליו לדעת, כי הפעולות נעשו ע"י האב בשיתוף פעולה עם מנהל הסניף ללא הרשאה של בעלת החשבון, פעולה שהיא חריגה ובלתי כשרה, שאותה היה עליו למנוע, ולסרב לאשר את הפעולות שנעשו בהעדר הרשאה בחשבון.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי לנוכח העובדה שהמערערת היתה מודעת לקיומן של פעולות בחשבון ולא מנעה אותן, אין מקום לפטור אותה מאחריות, אולם עקב הקושי לקבוע בוודאות כי היתה מודעת לחומרת הפעולות הפליליות שנעשו בשמה, אשמו התורם של הבנק גבוה יותר, בשיעור 70%.

בהתאם לאמור, נקבעה חלוקת אחריות בין הבנק למערערות בשיעור של 70% ו- 30% בהתאמה. כן נקבע כי הבנק יישא בהוצאות המערערות בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.

את המערערות ייצג עוה"ד איל זלר.

*עו"ד הראל נוימן, שותף במשרד עוה"ד נוימן-שלזינגר.

המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי וערבי בנקים, ייצוג חברות וגופים עסקיים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות, וייצוג עובדים מול מעסיקים.