בית המשפט קבע כי הוכח קיומו של נוהג בין הצדדים בדבר חריגה ממסגרת האשראי המאושרת בחשבון. התקבל ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי.

ציטוטים ממיני-רציו שפורסם באתר נבו:

התקבל ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי. נקבע כי הוכח קיומו של נוהג בין הצדדים בדבר חריגה ממסגרת האשראי המאושרת בחשבון.

ערעור לפי חוק שיקים ללא כיסוי לפיו החלטת הבנק שלא לכבד שיקים, לוקה בחוסר תום לב, מן הטעם שהיה בין השניים נוהג שלא כובד ומשיקולי צדק.

בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו, מן הטעמים הבאים:

הודעת הערעור נסמכת על העילה המנויה בסעיף 10(א)(3) לחוק, דהיינו שהיה למערער יסוד סביר להניח, שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים מכוח הסכם בינו לבין המשיב, אם הסכם מכללא או בהתנהגות. על פי דרישת הסעיף, "היסוד הסביר" צריך להתבסס על יתרה מספקת בחשבון או לחילופין חובת הבנק לפרוע השיק מכוח הסכם. כלומר, לפי החלופה השנייה לעיל, יש לבחון האם לאותו לקוח מסוים, על רקע הנסיבות המיוחדות שבפני בית המשפט, היה יסוד להניח כי מוטלת על הבנק החובה לפרוע השיקים.

לגבי שישה מתוך שלושה עשר מהשיקים הוכיח המערער את "היסוד הסביר" הנדרש לעיל, כי התקיים הנוהג הנטען, כאשר לעיתים הוצבה מסגרת אשראי זמנית והחריגה מהמסגרת המאושרת כוסתה מספר ימים לאחר מועד החריגה.

לאותה המסקנה ניתן להגיע בשים לב לפסיקה הקובעת כי בנסיבות חריגות ניתן לבטל שיקים ממניין השיקים שסורבו, משיקולי צדק.

לגבי שאר השיקים שסורבו דחה בית המשפט את הערעור והותיר את הסירוב לגביהם על כנו.

את המערער ייצגה עו"ד מאיה לביא

עשא (צפת) 2461-06-18‏ ‏ XXXX נ' בנק הפועלים

פס"ד מיום 7/05/2019 - פורסם בנבו

לצפייה בפסק הדין באתר נבו לחץ [כאן]