המחוזי קיבל בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק ירושלים בה נטען כי הבנק רכש ניירות-ערך בלא קבלת הסכמת הלקוחות

03-5754051

בית המשפט המחוזי קיבל בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק ירושלים בה נטען כי הבנק רכש ניירות-ערך שהונפקו על-ידי חברות מקונצרן אי די בי, אליו הוא משתייך, בלא קבלת הסכמת הלקוחות לכל רכישה מראש ובמפורש, בניגוד לסעיף 15(א) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, ובניגוד למתחייב נוכח ניגוד העניינים בו הבנק נמצא במצב זה.

ציטוטים ממיני-רציו שפורסם באתר נבו :

מנהל תיקי השקעות הרוכש ניירות-ערך של תאגידים הקשורים אליו, מצוי במצב של ניגוד עניינים באופן המחייב קבלת הסכמת הלקוח לכל עסקה מראש ובמפורש.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען כי המשיבה רכשה ניירות-ערך שהונפקו על-ידי חברות מקונצרן אי די בי, אליו היא משתייכת, בלא קבלת הסכמת הלקוחות עובר לכל רכישה מראש ובמפורש, בניגוד לסעיף 15(א) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות.

בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ופסק:

האיסור על קיומו של ניגוד עניינים נועד למנוע קיומו של ניגוד עניינים מראש ולא נדרש כי בפועל התקיים ניצול לרעה של הכוח או הוכחת פעילות ביודעין למען האינטרס הזר. המבחן לקיומו של אינטרס זר הוא מבחן אובייקטיבי נורמטיבי. חובתו של מנהל תיקי השקעות כלפי הלקוח היא בעלת העוצמה הגבוהה ביותר, והאינטרס של הלקוח הוא האינטרס היחיד שעל מנהל התיקים להביאו בחשבון במסגרת קבלת ההחלטות לגבי אופן השקעת כספי הלקוח. מנהל תיקים הרוכש ניירות-ערך של תאגידים הקשורים אליו מצוי במצב של ניגוד עניינים ועליו לקבל את הסכמת הלקוח לעסקה מראש ובאופן מפורש (בכתב או בטלפון). לכל בעל מניות קיים אינטרס ששער המניות יעלה, בייחוד כשמדובר בבעל-מניות שליטה בחברה. לחברות ולבעל שליטה יש אינטרס בהכללת מניות החברה במדדים המרכזיים. לחברה יש אינטרס כי יתקיים מסחר ער במניותיה בשוק המשני. לחברה ולבעל השליטה בה יש אינטרס בשער אגרות-החוב שלה, וכי אלו יסחרו במדדים הרלוונטיים, כאשר הכניסה למדדים נקבעת לפי שווי השוק של אגרות-החוב. המבקש הוכיח לכאורה קיומו של ניגוד עניינים שחייב את המשיבה להימנע מלבצע עסקאות במניות ובאגרות-החוב של קונצרן אי די בי בלא קבלת הסכמת הלקוח מראש בכתב או באמצעות הטלפון. אין במסמכים עליהם חתם עם פתיחת החשבון, בדיווחים החודשיים שניתנו לו על הפעולות שבוצעו בחשבון, או בדיווחים ששלחה המשיבה ללקוחותיה בדיעבד, כדי לרפא את הפגם של אי קבלת הסכמתו המופרשת של הלקוח מראש לעסקה. בשלב זה מתקיימות נסיבות בהן יש לבחון את הנזק בהתאם לשיטת החישוב של פיצוי על מלוא ההפרש בין מחיר הרכישה לבין מחיר השוק של נייר הערך בסמוך לאחר גילוי ההפרה. לא הוכחה אחריות אישית של הדירקטורים הנתבעים ואין לאשר את הבקשה נגדם.

ביהמ"ש קבע כי לאור העובדה שבקשת האישור התקבלה נגד המשיב 1, בנק ירושלים, ונדחתה נגד המשיבים 16-3 –ביהמ"ש חייב את המשיב 1 בהוצאות המבקש בסכום של 35,000 ₪.