בוטלה הגבלת חשבון בנק עקב התנהלות הבנק אשר כיבד שיקים בחריגה ממסגרת האשראי
* עו"ד גיא יעקב
18/7/2017

בית משפט השלום בחיפה (עש"א 57492-01-17 גנזיה נ' בנק אגוד חיפה סניף ראשי, בפני כב' השופט אורי גולדקורן, ניתן ביום 7.7.17) הורה על ביטול ביטול הבאתו במניין של שיק שסורב בחשבונה, ושבהיותו השיק העשירי שסורב במשך שנים עשר חודשים - הביא להגבלת החשבון על-פי החוק.

השיק שגריעתו התבקשה הינו שיק בסך 2,900 ₪, שהוצג לפירעון ביום 12.1.2017, וסורב על-ידי הבנק למחרת היום. לולא סורב, הייתה נוצרת בחשבון, במועד הצגת השיק לפירעון, יתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי, שעמדה באותה עת על 4,000 ₪

המערערת (מבקשת ביטול ההגבלה) טענה כי יש לגרוע את השיק בסך 2,900 ₪ ממנין השיקים המסורבים, מאחר וסירובו נגוע בשרירותיות ובחוסר תום-לב. נטען סירוב לכבד את השיק היה מנוגד לדרך ההתנהלות הרגילה של הבנק במשך תקופה ארוכה, אשר כללה כיבוד השיקים שהוצגו לפירעון והסתפקות בהפקדת מזומנים בסמוך לאחר מכן.

הבנק טען כי לא צורפו לבקשה לגריעת השיק עותק פניית המבקשת לבנק בבקשה לביטול הבאת השיק העשירי במניין השיקים המסורבים; כי המבקשת לא דאגה להפקדת כספים בחשבונה על מנת שניתן יהא לפרוע את השיק; כי הבנק הסכים להמתין עם החזרת השיק עד לשעה 12:00 ביום 13.1.2017, מאחר וזו שעת סגירת הסניף ביום ששי; וכי בהפקדת מקצת הסכום לא היה כדי לאפשר את פירעון השיק. לתשובת הבנק צורף תצהירו של מי ששימש כראש מגזר בנקאות פרטית והשקעות בסניף הבנק. בתצהירו טען כי לא קיים בבנק נוהל לפיו אופשרו, אף לא לימים בודדים, חריגות ממסגרת האשראי המאושר, וכי "המבקשת הותרתה, הוזהרה והובהר לה כי המשיב לא יאפשר חריגות אשראי בחשבונה".

בית המשפט בחן ביסודיות את דפי חשבון הבנק של המבקשת וגילה למרבה ההפתעה כי משהוצג השיק ביום 16.1.2017 השיק בסך 2,900 ₪ לפירעון פעם נוספת, הוא כובד, על אף שבעקבות זאת גדלה יתרת החובה מסך 2,589 ₪ לסך 5,177 ₪, קרי - לחריגה של 1,177 ₪ ממסגרת האשראי. חריגה זו "רופאה" על-ידי המבקשת בדרך הרגילה, על-ידי הפקדת מזומן ביום שלמחרת. מהאמור לעיל עלתה תמונה לפיה

ביום ששי, 13.1.2017, כשיתרת החובה חרגה ב-1,384 ₪, החליט הבנק לסרב את השיק בסך 2,900 ₪, אולם ביום שני שלאחר מכן, 16.1.2017, כשהחריגה הייתה בסך 1,177 ₪ - החליט הבנק לכבד את אותו השיק!

בית המשפט ציין כי בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי פורטו חלופות שונות, אשר בהתקיים אחת מהן - רשאי לקוח מוגבל (שחשבונו הוגבל בתנאי סעיף 2 לחוק) לבקש ביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו. אחת החלופות הינה:
"ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".

בהקשר זה אף הפנה בית המשפט למאמרו של יצחק עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981":
"הטענה השכיחה היא כי הבנק לא נהג לפי ההסכם החדש, שהתגבש בין הצדדים. התנהגות או נוהג של הצדדים עשויים ליצור חוזה או לשנות הוראותיו. כאשר מדובר בשינוי של חוזה בכתב, על דרך של התנהגות הצדדים המאוחרת לכריתתו, יש להשתית המסקנה, כי החוזה שונה, על בסיס מוצק. לכן, להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח - להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר. החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים .... בית-המשפט בתוך עמו יושב, ומן המפורסמות כי לעיתים קרובות נוהגים הבנקים לאפשר ללקוחותיהם חריגה ממסגרת האשראי, שהוקצתה על-פי הסכם האשראי בכתב".

בנסיבות ולאחר בדיקת העניין קבע בית המשפט כי חלופה זו מתקיימת במקרה דנן. משהמשיך הבנק במשך חודשים ארוכים לכבד שיקים שהוצגו לפירעון - אף לאחר שסורבו תשעה שיקים עובר ליום 15.7.2016 - ונתן הסכמתו לתיקון החריגה ממסגרת האשראי על דרך של הפקדת מזומן תוך מספר ימים, נוצר הסכם מכללא ולמבקשת היה יסוד סביר להניח כי הבנק ינהג על-פיו אף ביום 12.1.2017, עת הוצג לפירעון השיק בסך 2,900 ₪.

משכך, הורה בית המשפט על גריעתו של השיק העשירי שבהודעה על החלת ההגבלה ממניין השיקים שסורבו, ועל ביטול ההגבלה של החשבון, תוך חיוב הבנק בהוצאות בסך 2,500 ₪.

המערערת יוצגה ע"י עו"ד דרור אוסי

* משרד עו"ד גיא יעקב הנו משרד העוסק בתחום האזרחי והמסחרי.

לצפייה בפרופיל משרד עו"ד גיא יעקב לחץ : [כאן]