בנק חויב להשיב לאב שכול סכום ששולם על ידי האב, לאחר שהוטעה על ידי הבנק, כי עליו לכסות את יתרות החובה בחשבונו של בנו המנוח, בלא שהיה ערב לו.

* עו"ד הראל נוימן

17/4/2013

תמצית פסק דין של בית המשפט, אשר קבע כי בנק הוליך שולל אב שכול, והפעיל עליו לחץ בלתי הוגן, לתשלום יתרות החובה בחשבונו של בנו המנוח.

תא (ת"א) 40500-03-11‏ ‏ חיים ביטון נ' בנק הפועלים קריית שמונה 12718‏

בפני כבוד השופטת רחל ערקובי

עובדות המקרה:

בנו של התובע, נהרג בטרם עת בתאונת דרכים, בהיותו בן 25 שנים בלבד, וניהל חשבון בבנק הפועלים הוא הנתבע.

בעת פטירתו, היה חשבונו של הבן המנוח מצוי ביתרת חובה, שנבעה מיתרת חובה בעו"ש ומהלוואה שטרם נפרעה במלואה. החשבון נוהל בלא ערבים ובלא כל בטחונות.

כשלושה חודשים לאחר מותו של בנו, שילם התובע את מלוא החוב בחשבון לרבות ההלוואה, בשני תשלומים, האחד בסך של 32,000 ₪, וסכום נוסף של 4,450 ₪, ואלו הם הסכומים אשר נתבעו להשבה.

צו הירושה ניתן כ- 6 חודשים לאחר מות הבן, במסגרתו התובע ואשתו כהורי המנוח, הינם יורשיו.

בדיון העידו מטעם התובע, התובע בעצמו ובנו, אחיו של הבן המנוח, ומטעם הבנק העיד מי ששימש בזמנים הרלוונטיים כסגן מנהל הסניף.

טענות התובע

התובע טען, כי לאחר פטירת בנו המנוח, הבנק החל להטריד אותו בנוגע לחוב ולאחר שאוים כי עליו לפרוע את חוב בנו המנוח, אחרת יידרש לשלם ריביות גבוהות, אולץ לשלם את כל החוב של המנוח, תוך שהוא מקבל הלוואה כנגד קרן השתלמות שהייתה לו, ובמועד פרעונה של קרן ההשתלמות נפרעה ההלוואה שנטל.

כן טען התובע, כי המנוח לא הותיר אחריו כל נכסים, למעט שני כלי רכב ישנים, שערכם לא עלה על 3,000 ₪ אותם שילם לבנק אחר. עוד ציין, כי השקיע בכלי הרכב הללו בשל ערכם הסנטימנטלי, אולם שווים נמוך מאוד.

התובע טען, כי המנוח לא הותיר אחריו כל רכוש, או נכסים לעיזבון, ובכל מקרה, במועד הרלוונטי כלל לא היה יורש, שכן צו הירושה ניתן מספר חודשים לאחר מכן.

עוד טען, כי הבנק לא הסביר לו שאינו חייב לשלם, לא הסביר את זכויותיו, וכי החובות אמורים להיות משולמים מנכסי העיזבון, נהפוך הוא, לטענת התובע, הבנק באמצעות מנהל הסניף וסגנו הפחידו אותו ואיימו עליו שעליו לשאת במלוא החוב אחרת יידרש לשלם את החוב בתוספת ריביות.

התובע טען, כי הוטעה על ידי הבנק להאמין שעליו לשלם את חובותיו של בנו המנוח, וכי הבנק ניצל את מצוקתו, כתוצאה מהאבל על מות בנו, ואילץ אותו לפרוע חוב שאינו שלו והוא איננו ערב לו.

לפיכך, עתר התובע לקבל את מלוא הסכומים ששולמו על ידו בחזרה.

טענות הבנק

הבנק טען, כי התובע שילם את חובו של בנו המנוח מרצונו, תוך שהוא נוטל הלוואת גישור, בין המועד שבו הגיע לסניף לשלם את החוב לבין מועד פירעונה של קרן ההשתלמות שלו, וזאת על מנת שלא יינזק בגין פירעון מוקדם של קרן ההשתלמות.

כן טען הבנק, כי למנוח היה עסק של קילוף תפוחי אדמה, וכי התובע קיבל לידיו את העסק הפעיל אותו, וקיבל את הכנסותיו.

עוד טען הבנק, כי התובע קיבל לידיו את שני כלי הרכב של המנוח.

לטענת הבנק, התובע התייצב בסניף והודיע כי הוא מבקש להסדיר את יתרת החובה של המנוח בחשבון.

הבנק טען, כי כל הטענות הנוגעות לאילוץ צצו בדיעבד, ואין להן על מה שיסמכו.

לטענת הבנק, הורי המנוח, ובכלל זה התובע הינם היורשים, ולכן עליהם מוטלת החובה להסדיר את חובות העיזבון.

עוד נטען, כי מתבררת תביעה של העיזבון בגין תאונת הדרכים.

עוד נטען, כי בניגוד לטענת התובע, צורפה חשבונית בדבר מכירת העסק בסכום של 40,000 ₪, עסק שהתובע נטל לידיו, ולכן אין כל ממש בטענה שלא היה דבר בעיזבון ויש לדחות את התביעה

הוחלט:

בית המשפט קיבל את גרסת התובע כי הגיע לבנק לברר בנוגע לחובות שנותרו בחשבון בעקבות מכתב דרישה, ולא כי ביקש לשלם את חובותיו של בנו המנוח. במסגרת זאת, ציין ביהמ"ש כי סמוך למותו בטרם עת של בנו של התובע, לא סביר כי מה שעניין את התובע, הורה שכול, הוא להסדיר את החוב סמוך לאחר השבעה, אלא שהיה רקע לשליחת הבן (אחיו של המנוח) לסניף ורקע להגעתו לסניף, והדברים משתלבים באופן הרמוני עם השתלשלות העניינים.

כן קבע בית המשפט, כי הנסיבות מצביעות על כך שהופעל על התובע לחץ לשלם את חובו של המנוח, תוך מניעת מידע ממנו, כאשר לא רק שלא נאמר לו שאינו חייב לשלם את החובות משום שאינו ערב, ולא רק שלא נאמר לו כי את החובות יש לשלם רק מתוך נכסי העיזבון, אלא שנאמר להם שאם לא ישלמו יידרשו לשלם את מלוא החובות בריבית דריבית, ובכך הבנק הפעיל לחץ בלתי הוגן על אב שכול לשלם חוב שאינו שלו, בפרק זמן קצר מאוד לאחר מות בנו, מבלי שמסר לו מידע הרלוונטי לזכויותיו, ולמערכת היחסים שבין המנוח לבין הבנק ובינו כיורש לבין הבנק.

לנוכח האמור, ביהמ"ש אף קבע כי בהתנהלות זו הפר הבנק את חובות הנאמנות והאמון המוטלות עליו.

לעניין חלקו של התובע בעזבון, הדגיש ביהמ"ש, כי בהתאם להוראות חוק הירושה, סעיפים 126, 127, אין יורש אחראי מעבר לחלקו בירושה. ביהמ"ש קבע כי התובע הוכיח, כי לא היה בעיזבון שקיבל כל נכס ממנו היה עליו לפרוע את חובות העיזבון.

לאור האמור, קבע ביהמ"ש כי התובע הוכיח שהבנק הפעיל עליו לחץ בלתי הוגן לשלם חובות של בנו המנוח, וזאת מבלי להבהיר לו שאינו חייב לשלם את החובות, ומבלי שהיו בעיזבון כל נכסים שמהם ניתן היה להיפרע.

בפסק הדין, נדחתה איפוא גרסת הבנק כי התובע הגיע מיוזמתו ומרצונו לשלם את חובות המנוח, מה גם שמי שמגיע מרצונו לא לוקח הלוואות גישור ומשלם עליהן ריבית.

לאור האמור נקבע כי הבנק פעל בניגוד לחובותיו כבנק, הפר את חובות האמון המוטלות עליו, ועליו להשיב את מלוא הסכומים ששולמו על ידי התובע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום.

כמו כן, אני חויב הבנק לשלם לתובע הוצאות כדין, ובשכ"ט עו"ד.

את התובע ייצגה עו"ד שרון גרשוני.

* סקירת פסק הדין נערכה על ידי עו"ד הראל נוימן, בעל משרד עוה"ד הראל נוימן המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי וערבי בנקים, ייצוג חברות וגופים עסקיים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות, וייצוג עובדים מול מעסיקים.