עא 1691/11 ‏ ‏ בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ( כב' השופטת ו' פלאוט) בת"א 10565-04-09

*עו"ד יובל גוטר
20/12/2015

הליכים לפני ערעור זה:

בני הזוג צוברי ערבו להלוואה של בני הזוג ג'רבי על דרך משכון על ביתם. הבנק פתח בהליכי הוצל"פ למימוש הבית לצורך גביית חוב של בני הזוג ג'רבי.
בני הזוג ג'רבי (מאוחר יותר הצטרפו בני הזוג צוברי) הגישו תביעה בדרך של המרצת פתיחה לבית משפט השלום בנתניה, בגדרה הם עתרו לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו יתרת הכספים שנותרה בקופת הכינוס, לאחר מכירת בית ג'רבי ופירעון הלוואות 3-1 ו-5 – תשמש לכיסוי ההלוואה הרביעית.

בית משפט השלום בנתניה קבע כי על אף שבי הזוג צוברי כונו במסמכי ההלוואה: "לווים" – מערכת היחסים בין הצדדים מחייבת לראות בהם כ"ערבים". יחד עם זאת, בית המשפט פסק כי מאחר שבית ג'רבי מעולם לא הועמד כבטוחה להלוואה הרביעית – אין בהיותם של בני הזוג צוברי בבחינת "ערבים" כדי לאפשר שימוש ביתרת הכספים שנותרה ממימושו של בית ג'רבי לצורך פירעון הלוואה זו.
בני הזוג ג'רבי וצוברי ערערו על פסק הדין האמור לבית המשפט המחוזי מרכז, אך ערעורם נדחה על ידו בתאריך (ע"א 4097-03-08)

מספר חודשים לאחר דחיית הערעור הנ"ל, צוברי הגישו לבית המשפט המחוזי את התובענה, שבמרכז הערעור שבפנינו. בתובענה נטען כי מעשיו של הבנק במסגרת החתימה על מסמכי ההלוואה הרביעית וכן התנהלותו במהלך חיי ההלוואה – מנוגדים להוראות חוק הערבות, תשכ"ז-1967 . משכך התבקש בית המשפט המחוזי, בין השאר, להוציא סעד הצהרתי שיורה כי: אין לממש את שטר המשכנתא עליו בני הזוג צוברי חתמו; בני הזוג צוברי פטורים מערבותם, שניתנה להלוואה הרביעית; יסגרו כל ההליכים שנפתחו על ידי הבנק נגד בי הזוג צוברי.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה שהוגשה על ידי צוברי ופסק, כאמור, כי הם פטורים מערבותם לחיובם של ג'רבי, שנוצר מכח ההלוואה הרביעית.

הבנק ערער על פסק הדין.

בית המשפט העליון קבע בערעור שלפנינו:

מעמדם של בני הזוג ג'רבי המשיבים כלפי המערער, במסגרת הלוואת משכנתא, הנו של ערבים. מדובר בערבות חפצית, שניתנה על דרך של משכון להבטחת חיובו של אחר; אין בהוראות פרק א' לחוק הערבות לפטור את בני הזוג ג'רבי ממנה; יש להחיל את הוראות פרק ב' לחוק זה כאשר מדובר בערבות חפצית, דהיינו יש להחיל את ההגנות המוענקות ל"ערב יחיד" גם על "ערב ממשכן", בשינויים המתחייבים, למעט החלת סעיפים 21 ו-25 לחוק הערבות; אין לפטור את בני הזוג ג'רבי מערבותם על בסיס הוראות חוק הערבות, אך נוכח הפרת חובת הזהירות וחובת הנאמנות שהמערער חב למשיבים, יושמה דוקטרינת האשם התורם על דרך של קיזוז מחצית מסכום הערבות.

בני הזוג ג'רבי לוו מהמערער כספים. להבטחת אחת ההלוואות (להלן: ההלוואה הרביעית) הסכימו בני הזוג צוברי, הוריה של סיגל ג'רבי, (להלן: המשיבים) להעמיד את ביתם (להלן: בית המשיבים), כבטוחה. הסכם ההלוואה נחתם הן על ידי ג'רבי והן על ידי המשיבים כלווים, ביחד ולחוד, אל מול הבנק. במסגרת ההסכם אוזכר רק בית המשיבים כבטוחה. כן חתמו הארבעה באותו מעמד על הסכם משכנתא מסגרת לשעבוד בית המשיבים לטובת הבנק ונרשם משכון לטובת הבנק. בשל אי עמידה בתשלום החוב לבנק, נפתחו, בין היתר, הליכי הוצאה לפועל למימוש בית המשיבים. בתביעה שהגישו המשיבים לבימ"ש המחוזי נפסק כי הם פטורים מערבותם לחיובם של ג'רבי, שנוצר מכח ההלוואה הרביעית נוכח הפרת הבנק מספר הוראות מתוך חוק הערבות, שנועדו להגן על המשיבים בהיותם "ערבים" ועל סגירת תיק ההוצל"פ והשבת הבנק למשיבים את כל הסכומים ששילמו במסגרתו. מכאן הערעור.

הבנק בחר לסווג את המשיבים כלווים, ולא כממשכנים בלבד, מתוך מדיניות כללית לסווג ממשכנים כלווים, אף כאשר אין לכך הצדקה כלכלית מהותית. לפיכך מדובר במצב מובהק של משכון נכס להבטחת חיובו של אחר, המקנה למשיבים מעמד של ערבים בשים לב לסעיף 12 לחוק המשכון. לפיכך, בדין נקבע שעל אף הניסוח של מסמכי ההלוואה הרביעית, יש לראות במשיבים כ"ערבים" להלוואה זו, ולא כ"לווים". מדובר בערבות (חפצית), שניתנה על דרך של משכון, להבטחת חיובו של אחר, לפי סעיף 12 לחוק המשכון.

בימ"ש דן בסעיפים 5(ג) ו-6(א) שבפרק א' לחוק הערבות, העוסקים בעניין ה"חיוב הנערב" ופסק כי לא חל בענייננו שינוי ב"חיוב הנערב", או שהבנק הוא שגרם לאי-מילויו, ומכאן שאין בהוראות פרק א' לחוק הערבות, כדי להוביל לביטול ערבותם של המשיבים או לפטור אותם ממנה. אשר לשאלה האם יש להחיל את הוראות פרק ב' לחוק הערבות, כאשר מדובר בערבות מכח סעיף 12 לחוק המשכון, דהיינו ערבות חפצית, כלומר, האם אדם שהסכים למשכן נכס להבטחת חיובו של אחר, המכונה: "ערב ממשכן", עשוי להוות, בנסיבות המתאימות, "ערב יחיד", במשמעות חוק הערבות, נפסק כי יש להחיל את ההגנות המוענקות ל"ערב יחיד" גם על "ערב ממשכן", בשינויים המתחייבים, וזאת למעט החלת סעיפים 21 ו-25 לחוק הערבות עליו.

בימ"ש ציין כי במקרה זה מעמדם של המשיבים הוא כשל ערבים, שכן הם מישכנו את ביתם לטובת חיובם של ג'רבי. הואיל וההלוואה ניטלה מהבנק, אשר מתן הלוואות הינו במהלך עסקיו הרגיל, ומאחר שהמשיבים אינם תאגיד, או "בן זוגם" של ג'רבי, הם נכנסים בגדר הגדרת "ערב יחיד" (אך הם אינם נכנסים לקטגורית "ערב מוגן"), וערבותם כפופה להגנות פרק ב' לחוק הערבות, הניתנות לערב מסוג זה. בימ"ש פסק כי אין מקום לפטור את המשיבים מערבותם על בסיס הוראות חוק הערבות, אך קיימת עילה חיצונית לחוק הערבות, המצדיקה לפטור אותם חלקית מערבותם, שעניינה: סיווג המשיבים כ"לווים", אף במקרים שבהם לא היתה לממשכנים זיקה אמיתית להלוואה, חוסר תום-לב, העולה כדי הפרה של חובת הזהירות וחובת הנאמנות שהבנק חב למשיבים היא בשני היבטים מרכזיים כנראה כדי לחמוק מהמגבלות הנורמטיביות החלות כאשר מדובר ביחסי ערב-נושה. לפיכך, הבנק נהג במסגרת המו"מ לכריתת הסכם ההלוואה שלא כנדרש בסעיף 12 לחוק החוזים; דרישת בטוחה נוספת להבטחת ההלוואה הרביעית - משכון על בית ג'רבי, וויתור עליה.

בימ"ש פסק כי התנהלות הבנק מצדיקה לפטור את המשיבים מערבותם על דרך של קיזוז מסכום הערבות. יחד עם זאת, נוכח תרומתם של המשיבים למצב הדברים, בכך שלא קראו את ההסכמים שחתמו עליהם, שמהם עולה כי הם הוגדרו כ"לווים" ושלא ניתנה בטוחה במסגרת ההלוואה הרביעית מלבד המשכון על בית המשיבים, ראוי ליישם את דוקטרינת האשם התורם ולהורות על חלוקה של האחריות לנזק בין הצדדים ובנסיבות המקרה יש לחלק את האחריות באופן שוויוני. לפיכך, יש לקזז מחצית מערבותם של המשיבים, כך שהתחייבותם במסגרת הערבות תועמד על מחצית הקרן, מתוך מלוא חיובם של ג'רבי בגין ההלוואה הרביעית.

את המשיבים ייצגה עו"ד רחל רוה

*עו"ד יובל גוטר ממשרד עורכי דין רוזנבאום גוטר ושות'.

לצפייה לחץ : [כאן]