בקשת רשות להגן, מהי ואי מתי?

* עו"ד מוטי-מרדכי דזנה
8/12/2016

1. בקשת רשות להגן או בקשה להתגונן כפי שהיא מכונה בפי רוב, הינה למעשה בקשה המוגשת ע"י חייב או נתבע בסדר דין מקוצר.

רקע:

2. ככלל, לכל אחד עומדת זכות להגיש כתב הגנה. החריג הוא כאשר לנושה או לזוכה מצוי יש בידו דבר המעניק לו יתרון מהותי ודיוני, למשל: המחאה, או כתב ערבות בנקאי. במקרים אלו אין לנתבע זכות אלא עליו לבקש רשות מבית המשפט או הרשם היושב בדין להגן.
   אכן, חריג זה פוגע בזכות העמידה בפני בית משפט קשות, על-מנת לצמצם פגיעה זו, ישנה הפלטפורמה של בקשת רשות להגן.

בית משפט התיר לנתבע להתגונן כנגד תביעת הבנק תוך מתיחת ביקורת על נראות הטופס החתום ע"י הנתבע.

3. כידוע, הבנק אינו אץ להעניק הלוואות ללא בטוחות וערבים. כך במקרה אשר נידון בבית המשפט לאחרונה בעניין תא"ק 7251-10-15 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' מימון ואח', שם הנתבע, חתם ערבות עבור ולטובת הוריו בשל הלוואה שהאחרונים לקחו מאצל הבנק.
4. ההורים לא עמדו בהחזר ההלוואה, אז דרש הבנק את פירעון סכום ההלוואה מהערב. הערב מצידו, ביקש להגן.
   במקרים אלו השטח האפור הוא הגדול והשולט, ואילו הדברים המובהקים הינם ספורים. מטעם זה כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו.
5. הכלל הוא כי בשלב מתן הזכות להגן, אין לדרוש ראיות לגרסת המבקש, ואין להכריע האם דבריו אמינים או לאו. בשלב הבקשה להגן, בודק בית המשפט שאלה אחת: האם במידה ותתקבל גרסת המבקש, היא מהווה הגנה לכאורית לתביעת התובע.
   מטעם זה, לרוב מתיר בית המשפט את הרשות להגן, בהנחה שאין עסקינן בהגנת בדים.
6. הנתבע העלה מספר טענות:
   • הוא אינו עונה על הגדרת ערב מפאת גילו והיעדר השתכרותו. (במועד החתימה היה כבן 20 שנים).
   • לא צוין בפניו הסיכום בחתימת ערבות, ואף אמרו לו בבנק שהעניין פרוצדוראלי.
   • הוא לא הוחתם על טופס גילוי מידע.
   • חלק מהעמודים לא חתומים על ידו.
   • מה שנחתם, היה בפני מנהל הסניף ולא הפקיד הרשום בטופס אימת את חתימתו.
   • הבנק לא גילה לנתבע כי ללווים הלוואות קודמות במאות אלפי ₪ וההלוואה נועדה לכסות התחייבויות קודמות.
7. בחקירת הנתבע בבית המשפט, עלה כי אכן לא ידע על מה הוא חתם וששאל, נאמר לו שזה פרוצדוראלי או "הליך בנקאי" ושהוא סבר שזה לפתיחת חשבון. טענה זו לא נסתרה ע"י הבנק.
   עוד עלה כי הנתבע לא חתום במקום מיועד לחתימת ערבים, ואף שמו אינו מופיע בראש ובתחתית כל עמוד.
   טענת הנתבע שלא הוחתם על טופס גילוי מידע לא נשללה. הבנק לא המציא טופס.
   טענת הנתבע כי לא חתם בפני מי שאימת את החתימה, לא נסתרה.
   טענת הנתבע כי נאמר לו שזהו הליך פרוצדוראלי, לא נסתרה.
   טענת הנתבע כי לא נמסר לו אודות המצב הכלכלי של הלווים, לא נסתרה.
8. לאור מסקנות וממצאים אלו, הגיע בית המשפט לכלל הכרעה כי הנתבע אוחז בהגנה של ממש, כזו המזכה אותו להתגונן, ויש ליתן לו יומו בבית המשפט להוכחת טענותיו.
9. בתוך זאת נדחו טענות הבנק, אשר טען להגנת בדים, או כי מדובר בהיעדר תום לב קיצוני. כך גם גרסת הבנק שהנתבע לא סיפק הסבר על מה חשב כי הוא חותם, לא התקבלה, שכן הנתבע הסביר שסבר כי הוא חותם על פתיחת חשבון.
10. בנוסף בית המשפט מתח ביקורת על נראות הטופס החתום שם החתימות והשמות לא מולאו כראוי, וכן כותרת המסמך: "כתב התחייבות וערבות" הובלעו בתוך משבצת בצד שמאל של הנייר וגודלם היה קצן כשאר האותיות במסמך.
11. מטעמים אלו התיר בית המשפט לנתבע להתגונן, תוך חיוב הבנק בהוצאות משפט בגובה 1,800 ₪, אחר וסביר היה כי הבנק יסכים להתיר לנתבע להגן בלי להודות או לוותר על טענה ותביעה.

משרד עו"ד מוטי-מרדכי דזנה, הינו משרד אזרחי מסחרי המתמחה בייצוג בהליכי פשיטת רגל.

לפרופיל המשפר לחצו [כאן]

מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד שאינו מחייב, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.