ביהמ"ש : בחינה מחדש של תכלית חוק שיקים ללא כיסוי

03-5754051

בית משפט השלום בקריות: בחינה מחדש של תכלית חוק שיקים ללא כיסוי
* עו"ד גיא יעקב
2/1/2018

בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי במגמת הפסיקה, בכל הנוגע לבחינת תכלית חוק שיקים ללא כיסוי, בהתייחס לעילות גריעת שיק ממניין השיקים המסורבים לפי סעיף 10 לחוק.

המערערת (מבקשת גריעת השיק) בעש"א 39025-08-17 מקור התבלין ש.ש.ע בע"מ הגישה נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ בקשה לגריעת שני שיקים ממניין עשרה שיקים שהביאו למשלוח הודעה על החלת הגבלה בחשבון הבנק שלה.

טענת המערערת ביחס לכל אחד משני השיקים שאת גריעתם היא מבקשת, מעט שונה.

ביחס לשיק הראשון נטען כי זה הופקד לחשבון המערערת ביום שישי (יחד עם שיקים נוספים) ובעת הפקדתו אכן נוצרה חריגה בחשבון. לטענת נציגת המבקשת, מאחר והבנק עובד עד השעה 12:00 ביום שישי היא פנתה ובקשה מהמשיב שתנתן ארכה לכיסוי החריגה, אולם פנייתה זו סורבה, באופן מפתיע מבחינתה, שכן בפעמים קודמות אפשרו למערערת לחרוג ממסגרת האשראי למס' ימים עד להפקדת כספים לסגירת החריגה. מאחר וביום ראשון סניף הבנק סגור, בוצעה הפקדת מזומן בתיבת ההפקדה בסך של 16,000 ש"ח, וביום שני, עם פתיחת הסניף, בוצעה הפקדה של המחאות בסך של 17,000 ₪, סכום אשר אפשר את כיבוד כל השיקים שנמשכו ביום 21.7.17, לרבות השיק הראשון. עוד נטען כי ביום 25.7.17 הופקד השיק הראשון בשנית וכובד.

באשר לשיק השני, במועד הפקדתו 11.8.17, שהיה גם כן ביום שישי, היתה חריגה מהאשראי בסך של 4,000 ₪ בלבד ולכן בוצעה ביום 14.8.17 (יום ב' בשבוע) הפקדה שהעמידה את היתרה מתחת למסגרת האשראי.

בית המשפט בחן את דפי חשבון הבנק, וקבע כי עיון בדפי החשבון שצרפה המערערת מעלה כי אכן בחודשים שקדמו לסירוב השיקים מושא הערעור היו מספר מקרים בהם המשיב כיבד שיקים על אף חריגה ממסגרת האשראי, וזאת כנגד ביצוע הפקדה למחרת או בתוך יומיים ממועד משיכת השיקים.

לפיכך נקבע כי יש בסיס לטענת המערערת לפיה הבנק אפשר למערערת, במהלך "חיי החשבון" לחרוג ממסגרת האשראי, לא פעם ולא פעמיים, ובסכומים ניכרים, מבלי שסורבו שיקים, על אף שנמשכו תוך חריגה מהמסגרת, ולא הופקד סכום מספיק לכיסויים, במועד משיכתם, וגם לא תמיד ביום למחרת.

למרות האמור לעיל נקבע כי בנסיבות המקרה דנן, המערערת, שעליה מוטל הנטל, לא שכנעה כי היתה קיימת חובה של הבנק לפרוע את השיקים בהתבסס על אותו "נוהג קיים" שכן למעשה המערערת עצמה לא פעלה בהתאם לאותו "נוהג קיים" ביחס לשני השיקים מושא הערעור.

לכאורה, לאור האמור, היה מקום לדחות את הבקשה. אך למרות זאת, בית משפט השלום לא נעצר כאן, וביצע בחינה תכליתית של הוראות חוק שיקים ללא כיסוי.

בית המשפט ציין כי בשנים האחרונות, ניתן למצוא "הדים" לגישה לפיה אין להחיל את הוראות החוק בדקדקנות, בין היתר לאור שינוי מציאות החיים מאז הוא נחקק והעובדה כי בחלוף השנים מאז נחקק החוק חל שינוי, לטובה (בזכות החוק ואכיפתו), בתופעת השיקים ללא כיסוי שהחוק בה למגר.

בית המשפט אימץ את הגישה שננקטה בפסק הדין שניתן בעש"א (חי') 46324-01-16 אדיר מבנים נידים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (27.7.16) לפיה בחלוף 3 עשורים ממועד חקיקת החוק יש מקום לבחון מחדש את הטעמים העומדים בבסיסו ולכלול שיקולי צדק בבחינת ערר, גם כאשר המערער אינו מוכיח קיומה של עילה לפי סעיף 10, תואמת את המטרה של עשיית צדק במקרים קונקרטיים.

נקבע כי המקרה שעמד לבחינת בית המשפט הינו אחד מאותם המקרים הנדירים המצדיקים ביטול שיק משיקולי צדק, זאת בין היתר לאור העובדה שבמהלך תקופה לא קצרה הבנק אפשר כיבוד שיקים חרף חריגה ממסגרת האשראי כנגד ביצוע הפקדה, בתחילה גם הפקדה לאחר יותר מיום, ובהמשך, כאשר ההפקדה נעשתה למחרת יום משיכת השיק, וכאשר הפקדה זו כללה לעיתים שיקים (שכידוע מועד "זקיפתם" הינו רק בחלוף יומיים). כן התייחס בית המשפט לאופן ניהול החשבון, וניתן משקל להתרשמות בית המשפט לכך שהמערערת אכן עשתה ועושה מאמצים כנים לנהל את החשבון בהתאם לתנאים המוסכמים, וכי נסיבות ספציפיות, של חלות סוף השבוע, הביאו לחריגות מהמוסכם.

בית המשפט ציין כי אין מדובר בגוף ה"מפזר" שיקים ללא כיסוי, אלא בגוף מסחרי אשר הקושי בכיסוי שיקים נגרם מאי קבלת תקבולים במועדם, ואשר מקיים מעקב רציף והדוק על אופן ניהול החשבון וקבלת התקבולים. דבר זה מתאשר בעובדה, שלא היתה שנויה במחלוקת, כי השיק הראשון אכן כובד לאחר הצגתו מחדש בחלוף עוד יומיים, זאת כנגד ביצוע הפקדה מספקת.

הנה כי כן אנו רואים לקוח מסודר, המודע לחובותיו ביחס לניהול החשבון, וככלל, בודאי מאז מתן הודעת ההגבלה, מקיימם באופן "אדוק" יותר. כאשר מצד שני עומד בנק אשר במהלך חודשים ארוכים לא עמד על קיום הוראות ניהול החשבון והוראות החוק, והתנהלותו אל מול הלקוח היתה לא עקבית, גם לאחר שהחליט לשנות עמדתו ו"הודיע" על כך למערערת בסירוב השיקים הראשונים.

בנסיבות כאלה, בית המשפט התרשם כי המשמעות הכלכלית למערערת מהגבלת חשבונה הינה כבדה, ולאחר שבית המשפט שוכנע כי אכן מדובר בעסק חדש שבעליו מנסים להצעידו קדימה, בזהירות ותוך נסיון כן לנהל את חשבון הבנק בהתאם להוראות ההסכם והחוק, נקבע כי גריעת השיק הראשון, כאשר המחדל מצד המערערת מתמצה באי הפקדת הסכום לכיסויו ביום שישי, אלא רק ביום ראשון עם פתיחת הבנק מחדש, עולה בקנה אחד עם שיקולי הצדק, ויש בה להביא ליישום צודק של הוראות החוק, מבלי לפגוע בעקרונות המותווים בו.