בית המשפט גרע 6 מתוך 12 שיקים שלא כובדו ממניין השיקים שסורבו, שכן למערערת היתה ציפיה סבירה כי שיקים אלו יפרעו לאור הפקדת הכספים לחשבון.
עו"ד הראל נוימן *
13/8/17

בית המשפט קיבל באופן חלקי ערעור אשר הוגש בהתאם לסעיף 10 א' לחוק שיקים ללא כיסוי והורה על גריעת 6 שיקים מתוך 12 שיקים אשר סורבו שכן למערערת היתה ציפיה סבירה כי שיקים אלו יפרעו לאור הפקדת הכספים לחשבון.

בית המשפט הבהיר, כי על מנת להוכיח את טענתו כי פעל כנדרש בהקשר ל- 6 השיקים שסורבו ואשר לגביהם התקבל הערעור, היה על הבנק להביא ראיות לסתור, ומשנמנע לעשות כן, לא הרים את הנטל המוטל עליו.

עובדות המקרה:

חברה בע"מ בעלת חשבון בנק הגישה ערעור על פי חוק שיקים ללא כיסוי, בגין הגבלה שהוטלה על חשבונה המתנהל בבנק,

המערערת טענה כי לאורך תקופה הבנק התנהל באופן המאפשר לה לחרוג מהחשבון, כאשר הבנק הודיע לה אודות חריגות, ואלו כוסו על ידיה ולכן, ההתנהלות בחשבון הביאה לכך שהיה למערערת, לטענתה, יסוד להניח שהשקים המסורבים יכובדו, או לחילופין שהבנק יודיע כי אין בכוונתו לכבד את השיקים.

עוד טענה המערערת כי הבנק השתמש בכספים שהופקדו בחשבון לכיסוי החריגה בעובר ושב, לפירעון הלוואות, במקום לנתבם לכיסוי החריגה בחשבון, כפי שהובטח על ידי הבנק.

הבנק טען כי אין כל בסיס לגריעה מהשיקים המסורבים, מאחר ואין חולק כי בכל מועד בו הוצג איזה מן השיקים לפירעון, הייתה חריגה בחשבון.

עוד טען הבנק, כי לא העמיד הלוואות לפירעון מידי, אלא נטל כספים לצורך הלוואה מתחדשת שזמן פירעונה הגיעה.

הבנק טען עוד, כי החליט שלא לכבד את השיקים מאחר שהמערערת הונתה אותו בהפקדתה שיקים מוגבלים שאינם בתוקף. ביחס לטענה כי שישה מתוך השיקים המסורבים כובדו, השיב הבנק כי מדובר בחלקם של השיקים, וכי הסיבה לכך מקורה במערכת היחסים שבין הבנק לבנקים אחרים.

הוחלט:

לאחר שדן בטענות הצדדים, קבע ביהמ"ש, כי יש לקבל את טענת המערערת לפיה הייתה לה ציפייה סבירה כי 6 מתוך השיקים המסורבים, אלו שהופקדו בחודש מארס 2017, (ולא אלו שסורבו בחודש פברואר 2017, אשר כלפיהם נדחתה טענת המערערת) יפרעו לאור הפקדת הכספים לחשבון. בית המשפט אף קבע, כי ככל שהכספים המופקדים היו נזקפים לחריגה בחשבון העו"ש, הרי שהשיקים לא היו מסורבים עקב חריגה, ובכל אופן היה על הבנק להציג אסמכתאות להתנהלותו בחשבון ביחס לכספים אלה, אסמכתאות אשר לא הוצגו.

בהקשר זה, קיבל בית המשפט את טענת המערערת, כי הבנק השתמש בכספים שהופקדו בחשבון לכיסוי החריגה בעובר ושב, לפירעון הלוואות, במקום לנתבם לכיסוי החריגה בחשבון, כפי שהובטח על ידי הבנק, וכאמור, משנמנע הבנק מלהביא ראיות לסתור בעניין זה, אלא רק טען בכלליות, ולפיכך התקבלה טענת המערערת כי היתה לה ציפיה סבירה כי שיקים אלו יכובדו.

לפיכך, ביהמ"ש קיבל כאמור את הערר באופן חלקי, והורה על גריעת 6 השיקים שחוללו בחודש מארס 2017 מרשימת השיקים שסורבו.

בנוסף, בית המשפט לא נתן צו להוצאות בקבעו כי הבנק פעל מתוקף החובות המוטלות עליו, עת סבר כי הללו מחייבות אותו להגביל את חשבון המערערת.

המערערת יוצגה ע"י עו"ד אלון וגנר.

ניתן ביום 3.8.17

עשא (השלום נתניה) 8344-04-17 יקינטון גינון בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ

* סקירת פסק הדין נערכה על ידי עו"ד הראל נוימן, שותף במשרד עוה"ד נוימן-שלזינגר. המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי בנקים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות, וייצוג עובדים מול מעסיקים.