למוטב בלבד

מאת: עו"ד קארין מור(1)

21/7/2011

נתקבלה תביעה של חברה נגד בנק בטענה כי הפקיד שיקים משורטטים "למוטב בלבד", לחשבון שאינו חשבון הנפרע על פי השיק.

משמעות ההגדרה "למוטב בלבד" הינה כי שטר שורטט כך לא יהיה עביר (2). מושך המציין על גבי שטר "למוטב בלבד" מבקש בכך למעשה להגביל את עבירותו ובכך לשמור על הגנותיו אל מול הנפרע. הגם שלפעמים אינטרס הנפרע בהקשר זה, אינו תמיד זהה לאינטרס המושך, ולא אחת, הנפרע כן מעוניין למנוע את ההגבלות על עבירות השיק על מנת שיוכל לסחר את הבעלות בשטר לצד ג', ניתנת על פי המצב החוקי כיום הגנה ההופכת שיק משורטט ללא עביר לכל הצדדים לשיק. הגנה זו מונעת הפקדתו של שיק כזה בחשבון אחר מחשבון הנפרע על פי השיק. בשיקים אלו יד המושכים על העליונה.

במקרה דנן שלושה שיקים יועדו "למוטב בלבד". נקבע כי עדיפות המושכים מחייבת על פי המצב החוקי הנוכחי את כל הצדדים הרלוונטים לפעול על פי הכלל כי רק החברה, מוטבת השטרות, יכולה להפקיד את השיקים ורק לחשבון הבנק המתנהל על שמה ורק היא רשאית לזכות בתמורתם.

במקרה זה, הבנק התיר הפקדת השיקים נשוא התביעה בחשבון צד ג'- מר ניב, למרות שעל פי ההוראות האמורות על גבי כל שיק מדובר בשיקים שאינם סחירים, והיה צורך להפקידם בחשבון הבנק של הנפרע בלבד. נקבע כי בעשותו כן הפר הבנק הגובה חובתו לנקוט בכל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבון המזוכה הינו חשבון הנפרע על גבי השיק והפרת חובה זו ראוי כי תבוא לחיוב הבנק בתשלום פיצוי לתובעים (3).

טענות הצדדים:

החברה טענה כי פעולת הבנק נעשתה בשל רצון הבנק להגן על אינטרסיו ולהקטין יתרת חובה שהצטברה בחשבון מר ניב, אשר נטל לידיו את השיקים שלא כדין ובלא ידיעת החברה, בבנק, לאחר שהוברר כי מר ניב מסובך בחובות ואינו פורע את חובותיו לבנק.

הבנק טען כי האשמה רובצת אך לפתחה של החברה. על פי תקנות מסלקת הבנקים שהוציא בנק ישראל במקרה בו הופקד שיק בבנק הגובה שלא לחשבון המתנהל על שם הנחזה להיות נפרע על פי השיק יכול הבנק הנפרע להחזירו במשך 60 יום ממועד הצגתו במסלקה. נטען כי התובעים לא עשו דבר במשך זמן בלתי סביר ולא ניתנה הודעה לבנק שהייתה יכולה למנוע הפקדת השיקים בחשבון מר ניב על פי התקנות הנ"ל ובכך גרמו בעצמם לנזקים עקב רשלנותם הבלעדית. לטענת הבנק, החברה פנתה אליה בשיהוי ניכר, כ- 4 חודשים לאחר שהופקדו השיקים לחשבונו של ניב ולאחר המתנה בלתי מוסברת ממועד ידיעת התובעים על גניבת השיקים כביכול על ידי מר ניב.

מר ניב טען כי פנה לחברה כדי לסייע לו במתן הלוואה לעסקו אשר נקלע לקשיים תזרימיים, אשר ניתנה לו באמצעות השיקים נשוא התביעה. לטענתו, החברה באמצעות נציג מטעמה היא זו שאף הפקידה את השיקים בחשבונו במסגרת אותה הלוואה.

מר ניב הצטרף בטענותיו לטענת התובעים כי הבנק הוא שאפשר במחדליו או ברשלנותו את הפקדת השיקים לחשבונו שלו, בניגוד להוראת האמורות על גבי השיקים שהפכו שיקים אלו ללא סחירים ובשל כך אין הבנק זכאי לשיפוי כלשהו.

עוד טוען מר ניב כי ככל שבית משפט יקבל את התביעה על הבנק לשלם כל סכום שיפסק לבדו נוכח העובדה כי הבנק כמוסד פיננסי ציבורי החב חובת זהירות הן ללקוחותיו והן לצדדים שלישים אחראי על הנזקים שנוצרו עקב התנהלותו שלא כדין בגין פרעון השיקים נשוא התביעה לידי מי שאינו הנפרע על פי השיקים ובניגוד להוראות על גבי השיקים לפיהם מדובר בשיקים שאינם סחירים. לפיכך טוען הצד השלישי כי על בית המשפט לקבוע כי אין לבנק אלא להלין אלא על עצמו שאפשר את המהלכים שגרמו לנזק נשוא התביעה דנן.

קו הגנתו של הבנק הסתמך רובו ככולו על חוסר תום לב מצד התובעים, העדר שיתוף פעולה מצדם ורמיזות על טיב קשריהם העסקיים של התובעים עם ניב. אולם גם אם היה ממש בכל אלו אין בכך די כדי לפטור הבנק מחבותו מכח התנהגותו הרשלנית, שהרי הבנק חב חובת זהירות כלפי כל הצדדים ובמקרה דנן משבחר לא להפקיד שיקים משורטטים רק לחשבון הבנק של הנפרע הפר חובה זו. ביהמ"ש קבע כי הבנק אינו יכול לפטור עצמו מחובתו בטענה כי השיקים נשוא התביעה הופקדו באישור התובעים או אפילו הופקדו בפועל על ידם בחשבון הבנק של מר ניב. קבלת טענה זו משמעותה כי רשאי נפרע על פי שיק, בהתנהגותו או בדרך של מתן הוראה סותרת לשנות הוראת המושך על פי השיק אשר בחר למשוך שיק משורטט. דבר אשר מנוגד לכוונת המחוקק ליתן עדיפות למושך השיק ולתת עדיפות להוראותיו הכלולות בשטר הנמשך על ידו.

בסופו של יום, הבנק חויב לשלם לתובעים 70% מסכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וזאת לאחר שעל החברה הוטל אשם תורם כיוון שלא עדכנה את הבנק מיידית עם הוודע לה הטעות. לחברה נקבעה רשלנות תורמת בשיעור של 30% מהתביעה, בשל אובדן כספי השיקים שנמשכו לטובתם והופקדו בחשבון אחר באופן שלא ניתן להשיב כספים אלו לתעודתם, משום שהותירו בחזקתם ללא השגחה מספקת השיקים נשוא התביעה; שיהוי במתן הודעה נדרשת על העלמות השיקים במועד אשר היה מאפשר עצירת פרעון השיקים או השבת תמורתם מכוח תקנות המסלקה, ואף כיוון שלא שתפה פעולה ולא נקטה צעדים מספיקים למניעת הנזק או הקטנתו בדרך של מסירת מידע רלוונטי נדרש או מתן הודעות נדרשות על ביטול השיקים, לבנק, למסלקה או לכל גורם רלוונטי אחר.

עם זאת, ולמען שלמות התמונה, אציין כי חויב מר ניב אשר קיבל לחשבונו כספים שלא כדין, גם אם מכוח פעולה רשלנית של הבנק, להשיב כספים אלו לבעליהם או לחילופין לשפות הבנק בגין כל תשלום שיצטרך זה לשלם לתובעים על פי תביעה זו.

לסיכומו של עניין, על הבנקים מוטלת חובת זהירות כדי שיימנעו מהעברת שיק לא סחיר לידי גורם אחר מאשר הנפרע על פי השיק נועדה למנוע גרימת נזק בגין מקרי תרמית עוקץ או רשלנות כדוגמת המקרה דנן. מטרתה של הטלת אחריות במקרה כגון דא נועדה להקנות לצדדים לשיק לא סחיר הביטחון הנדרש כי שיק כזה לא יוכל להפרע אלא לחשבון הנפרע על פיו בלבד.

פעילות סבירה ואחראית של פקידי הבנק הייתה יכולה במקרה דנן למנוע אירוע המקרה דנן או גרימת נזק על פיו ולפיכך הטלת אחריות במקרה דנן דרושה ונכונה כדי להביא הגורמים המוסמכים בבנק לפעול בדרך הראויה היחידה ולהמנע מ"קיצורי דרך" שננקטו במקרה דנן וגרמו לנזק. פעולה ראויה ואחראית של פקידי הבנק במקרה דנן הייתה מונעת כל האירועים ומונעת הפקדת שיקים בחשבון מי שאינו הנפרע(4).

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים. המחברת ממליצה לפנות לייעוץ מקצועי, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

1 - הכותבת הינה עורכת דין ממשרד מור- עורכות דין נוטריון וגישור, המתמחה במשפט מסחרי ודיני בנקאות. המאמר הוא אל נוכח פסק דין שניתן בעניין ת"א 7408-08 י.ב. קורמן מערכות אינסטלציה (1992) בע"מ ואח' נ' בנק לאומי סניף הסניף הראשי חיפה (פורסם בנבו).

2 - ע"א 1560/90 משה צ'יטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פד מח (4) 498, (להלן: "הלכת צ'יטיאט") ו- ע"א 6909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ פד נה (4) 83

3 - הלכת צ'יטיאט.

4- ת.א. (ת"א) 46133/05 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' בנק דיסקונט מרכנתיל בע"מ פס"ד כב' השופטת רביב מיום 27.4.2011.

לצפיה בפרופיל משרד מור- עורכות דין נוטריון וגישור לחץ : [כאן]