דחיית תביעה על-סך של 4,313,901 ₪ אשר בגדרה עתר התובע – בנק מזרחי טפחות בע"מ, לחייב את הנתבע – מר דיויד גולן, לשאת בחובותיה של שותפות ס.ק.ל. תעופה, בטענה לפיה נכרת עמו הסכם המחייב אותו לעשות כן

*עו"ד תמיר מריזן

16/6/2013

ת"א (מחוזי, ת"א-יפו) 1908-08 – בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד דיויד גולן

פסק הדין ניתן ביום 02/06/2013 ע"י כבוד השופטת – הגב' שבח יהודית.

תמצית עובדות המקרה נשוא התובענה דנא:-

שותפות בשם ס.ק.ל תעופה - שותפות מוגבלת (להלן: "ס.ק.ל") שהייתה בשליטתו של מר דן קריב (להלן: "מר קריב") ניהלה חשבון בבנק התובע – בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "התובע" ו/או גם "הבנק") ובחשבון הצטברה יתרת חובה במיליוני שקלים. הסכמים שנערכו בין סקל, יון תעופה בע"מ - השותפה הנוספת בשותפות (להלן: "יון תעופה"), והערבים לחשבון: מר קריב, הגב' שגית קריב (להלן: "הגב' קריב") ומר נועם רייך (להלן: "מר רייך") (להלן, יכונו בקצרה מר קריב, הגב' קריב ומר רייך: "הערבים") במטרה לסלק את יתרת החוב - לא כובדו. משכך, הגיש הבנק ביום 29.5.07 תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 3,387,678 ש"ח נגד סקל, השותפה הנוספת – יון תעופה והערבים.

במועדים הרלבנטיים החזיקה סקל בכ -60.5% ממניותיה של חב' כים ניר בע"מ (להלן: "כים ניר"). ביום 3.11.05 נחתם בין הנתבע – מר דיויד גולן (להלן: "הנתבע" ו/או גם "מר גולן") לבין מר קריב הסכם לפיו רכש הנתבע ממר קריב את מחצית אחזקותיו הישירות והעקיפות בכים ניר, שמרביתן היו משועבדות לטובת בנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים") וחלקן הנותר לבנק התובע, וזאת בתמורה לסך כולל של כ- 15,000,000 ₪. ביום 26.7.06, רכש הנתבע את המחצית הנותרת של המניות.

משמניות כים ניר היו משועבדות, כאמור, לבנקים, הופקדה התמורה בידי נאמן, והנתבע פתח במשא ומתן עם בנק הפועלים ועם הבנק התובע במטרה להגיע להסדר לסילוק החובות בגינם הוטלו השעבודים, ובכך לשחרר את המניות ולהעבירן על שמו. לנתבע לא היה כל חוב ישיר כלפי הבנק.

במסגרת המשא ומתן לסילוק חובה של סקל לבנק, הוחלפו בין הבנק לבין הנתבע מספר טיוטות, אשר האחרונה שבהן, הנושאת את התאריך 19.8.07 (להלן: "ההצעה") ואשר נחתמה ע"י הנתבע, מהווה לטענת הבנק הסכם מחייב עליו מושתתת התביעה.

הנתבע כופר בקיומו של הסכם ונסמך על מכתב בא-כוחו המסתייג מהצעת הבנק. מכל מקום, הנתבע לא פרע את חובה של סקל, אף לא מקצתו. הבנק לא שחרר את הערבים מערבותם לחובות סקל והמשיך בהליכים נגדם ונגד שותפות השותפות. ביום 22.11.07 ניתן פסק- דין נגד סקל ונגד יון תעופה בע"מ, וביום 3.6.08 אף ניתן פסק-דין כנגד הערבים. בגין פסקי-דין אלו אף פתח הבנק תיק הוצל"פ כנגד השותפות וכנגד הערבים, וככל הידוע, הליכי הגביה נגדם נמשכים. למותר לציין, כי הבנק אף לא שחרר את השעבוד שהיה לו על מניות סקל שנרכשו כאמור ע"י הנתבע. גם ההסכם בין התובע לבין מר קריב לא עלה יפה, אף לא לאחר הסכמים נוספים שנערכו בין השניים במטרה להסדיר את רכישת השליטה בכים ניר. במהלך הדיון אף הוברר, כי הבנק מימש את השעבוד שהיה לו על מניות סקל בכים ניר, ומכר אותן. ב"כ התובע הצהיר כי התמורה בגין המניות תקוזז מחובה של סקל.

תמצית טענות הבנק:-

הבנק טוען, כי עם חתימתו של הנתבע על ההצעה שהועברה לו ע"י הבנק, נכרת ביניהם חוזה מחייב. לגישתו, חתימתו של אדם על מסמך מהווה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו. מכתב בא-כוחו של הנתבע מיום 28.8.07, אשר אליו צורפה הצעת הבנק כשהיא חתומה ע"י הנתבע, והמכיל שני סייגים, אינו מהווה הצעה חדשה מטעם הניצע כי אם קיבול המכיל תוספת לקיבול, שאינה יוצרת חוסר התאמה מהותי בין ההצעה לבין הקיבול.

עוד טוען הבנק כי הנתבע לא יכול להישמע בטענה לפיה אין מדובר בהסכם מחייב, משטענה זו סותרת טענה שבאה מפיו בהליך אחר [ת.א. (שלום, כ"ס) 2959/08] שם הצהיר כי "...בין היתר, הגעתי להסדרים עם בנק הפועלים, בנק המזרחי ומר מישה קרקובסקי, בקשר להתחייבויותיו קריב כלפיהם". על-כן, טען הבנק, כי משהנתבע התחייב לפרוע את חובה של סקל, אזי שאין להפטירו מלעשות כן.

תמצית טענות הנתבע:-

הנתבע אינו מכחיש כי חתם על ההצעה, אלא שהוא מדגיש כי ההצעה החתומה על-ידו נשלחה לבנק בצוותא חדא עם מכתב המכיל שתי הסתייגויות להצעת הבנק, באופן שאין מדובר בקיבול ההצעה, כי אם בהצעה חדשה, שלא התקבלה ע"י הבנק, באשר גם לו היו הסתייגויות. הנתבע שולל את גישת הבנק לפיה קיבול יכול ויכיל הסתייגויות, ובלבד שלא יהא שונה במהותו מההצעה המקורית, שכן קיבול מסויג מהווה הצעה חדשה, מה גם שלגישתו הסתייגויותיו היו מהותיות בתוכנן. הנתבע אף מפנה להתנהגות הצדדים לאחר אוגוסט 2007, המלמדת אף היא, לשיטתו, כי גם הבנק היה מודע לכך שלא נכרת כל הסכם בינו לבין הנתבע.

באשר לטענת הבנק, כי כביכול קיים השתק שיפוטי לנוכח טענתו של הנתבע בהליך האחר שהתנהל בבית המשפט בכפר סבא, טען הנתבע, כי טענותו בהליך האחר שלפיה הוא הגיע להסדרים בין היתר עם הבנק התובע, אינה עומדת במבחנים הקבועים בפסיקה לקיומו של השתק שיפוטי, ולכן יש לדחות אפוא את טענתו של הבנק לקיומו של השתק שיפוטי כנ"ל.

על בסיס טענותיו הללו של הנתבע, ביקש הנתבע לדחות את תביעתו של הבנק כנגדו.

תמצית פסק-דינו של בית המשפט הנכבד:-

כאמור בכותר של סקירה זו, בית המשפט הנכבד דחה במלואה את תביעת הבנק כנגד הנתבע.

בית המשפט ניתח את העובדות והטענות שנפרסו בפניו במשפט, וקבע כי על-אף חתימתו של הנתבע על הצעת הבנק, לא נכרת הסכם מחייב בין התובע לבין הנתבע היות וחתימתו של הנתבע על ההצעה לוותה במכתב בא-כוחו אשר בו פורטו שני סייגים להצעת הבנק, ובשל שני סייגים אלו נוצרה הצעה חדשה שבאה מצידו של הנתבע אל הבנק.

אולם, היות והבנק לא קיבל, במלואם וכלשונם, את שני סייגיו של הנתבע, כי-אז לא נוצר אלמנט הקיבול וללא אלמנט זה - לא נוצר אפוא הסכם מחייב שלפיו כביכול, כטענת הבנק, התחייב הנתבע לפרוע את חובותיה של סקל כלפיו.

באשר לטענתו הנוספת של הבנק, שלפיה כביכול ישנו השתק שיפוטי שלפיו הנתבע מושתק מלטעון שלא נוצר הסכם מחייב שכזה לנוכח טענתו של הנתבע בהליך האחר בדבר הגעתו להסדר עם הבנק, קבע בית המשפט הנכבד בפסק-דינו הנ"ל, כי אף טענה זו של הבנק יש לדחות. בעשותו כן, נימק בית המשפט הנכבד, כי על-מנת לכבול את הנתבע בהשתק שיפוטי מחמת טענה סותרת, אין די בהוכחת הטענה בלבד ועל התובע היה להוכיח כי הנתבע "הצליח" בטענתו זו בהליך האחר. כפי שנפסק: "אחד התנאים לקיומו של השתק שיפוטי הינו הצלחה בהליך הקודם...כלומר, תנאי הוא שבעל-הדין שכלפיו נטען ההשתק השיפוטי זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני..." אם כי "די בכך שהטענה התקבלה על-ידי בית המשפט אף אם בסופו של יום לא צלח בעל-הדין במשפט" (רע"א 4224/04 - בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625, פסקאות 10-11).

וכן: "...ואולם, ההשתק השיפוטי, למרות שמו, אינו רק שאלה שבמשפט. הוא מחייב הנחת תשתית עובדתית. "לצורך הקמת ההשתק יש להוכיח תחילה כי אותו צד טען טענה סותרת בהליך קודם, ומטעם זה מושתק הוא מלהעלותה בהליך מאוחר יותר". בלא הוכחה כזו, "לא הונחה התשתית העובדתית להקמת ההשתק, שיש בו כדי למנוע [את בעל הדין] מלטעון את הטענות [בהליך האחר]" (ע"א 463/90 חסן מחמוד ג 'ול נ' אחמד אל ג'ול, פ"ד מט (5) 656). זאת ועוד, תנאי להפעלתו של השתק שיפוטי הוא שהטענה שנטענה בהליך הראשון הצמיחה לטוען טובת הנאה...על כן יש להוכיח גם קיומו של תנאי זה" [ע"א 502/00 רשות שדות התעופה בישראל נ' אפקון בקרה ואוטומציה (מיום 24.1.01)].

בענייננו הסתפק התובע בהגשת תצהיר, ולא הוכיח כלל כי הנטען בסעיף 13 לתצהיר נתקבל ע"י בית המשפט או הביא להצלחה כלשהי לנתבע בהליך האחר.

אשר על-כן ובסיכום הדברים לאחר שהם נותחו כאמור על-ידי בית המשפט הנכבד, קבע בית המשפט הנכבד, כי לאור זאת שלא נכרת הסכם מחייב בין התובע לבין הנתבע שלפיו התחייב כביכול הנתבע לפרוע את חובותיה של סקל כלפיי הבנק, וכן לאור זאת שלא קיים השתק שיפוטי בדבר קיומו של הסכם שכזה בין התובע לבין הנתבע, אזי שאין כל חובה על הנתבע לפרוע את חובותיה של סקל כלפיי הבנק, ולכן דין התביעה להידחות במלואה תוך חיוב הבנק בתשלום הוצאות לנתבע בסך של 25,000 ₪.

את הנתבע ייצג עו"ד אסף ביגר.

*סקירת פסק הדין הנ"ל נעשתה ע"י עו"ד תמיר מריזן.

משרד עו"ד תמיר מריזן מתמחה בייצוג תובעים פרטיים ומסחריים כנגד בנקים וגופים מוסדיים ועסקים גדולים, לרבות ייצוג חייביי וערביי בנקים, ייצוג חברות וגופים עסקיים, ייצוג בעסקאות מקרקעין למיניהן, ייצוג חייבים בפשיטות רגל, וכן ייצוג עובדים ומעסיקים ביחסי עבודה.