התרשלות בנקים בבדיקת חתימות על המחאות של חברה, הביאה לחיובם בפיצוי בגובה 65% מערך ההמחאות, חרף היות ההמחאות מזויפות.

7/12/12

* עו"ד הראל נוימן

תמצית פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי בנקים התרשלו בבדיקת החתימה על המחאות של חברה, וחייבם לשלם לחברה פיצוי בסך המגיע לכדי 65% מערך ההמחאות, כ- 2.1 מיליון ₪.

תא 10629-02-10 ( ביהמ"ש המחוזי מרכז) זנוה (1984) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

בפני כבוד השופט אברהם יעקב

עובדות המקרה:

התובעת, חברת זנוה (1984), חברה פרטית שעוסקת בייצור, ביבוא ובשיווק של מוצרי פלסטיקה וזכוכית ניהלה שני חשבונות בנק, האחד בבנק הפועלים והשני בבנק המזרחי.

במהלך שנת 2008, ערכה התובעת בדיקה, נוכח מחסור בלתי מוסבר בכספים בחשבונותיה, והתברר לה כי מנהלת החשבונות של החברה מעלה בכספי החברה, ומשכה באופן שיטתי ולאורך זמן, המחאות לפקודתה או לפקודת צדדים שלישיים.

פעילות המעילה החלה בשנת 2004 והיקפה עמד על כ- 2.7 מיליון ₪, כ-1.8 מיליון ₪ מתוכם נמשכו מחשבונה של החברה בבנק הפועלים וכ-900 אלף ₪ נמשכו מחשבונה של החברה בבנק המזרחי.

בתביעה שהגישה אל ביהמ"ש המחוזי מרכז, טענה החברה כי הבנקים נהגו ברשלנות עת פרעו המחאות הנושאות חתימה מזויפת, ואף כאלו שאינן נושאות חתימה כלל.

התובעת טענה, כי בעשותם כן, התרשלו הבנקים כלפיה, תוך הפרה חמורה של חובת הזהירות המוטלת עליהם, חובת האמון, חובת הנאמנות ושליחותם החוזית, וכתוצאה ממעשיהם וממחדליהם נגרמו לה נזקים כספיים.

הבנקים טענו להגנתם, כי לו היתה התובעת נוקטת באמצעי בדיקה ובקרה סבירים, היה עליה לגלות את המעילה בסמוך לתחילת התרחשותה ובכך למנוע ו/או לכל הפחות, להקטין את הנזק. לטענת הבנקים, התובעת כשלה כשלא גילתה את המעילה אלא בשלב מאוחר, כחמש שנים לאחר שהחלה, ובכך התרשלה רשלנות רבתי בפיקוח וניהול עסקיה, רשלנות העולה לכדי מלוא הנזק.

בנוסף, ביחס להמחאות עצמן, הבנקים טענו כי ההמחאות שהוצגו לפירעון נחזו להיות תקינות, הם נבדקו בדיקה סבירה ומקצועית על ידי פקידי הבנק ונפרעו כדין ללא כל התרשלות מצד הבנקים.

הוחלט:

בית המשפט דחה את את טענות הבנקים וציין כי כ-600 המחאות הנושאות חתימה מזויפת נמשכו ונפרעו על ידי הבנקים, 6 המחאות מתוכן אינן נושאות חתימה כלשהי וחרף זאת נפרעו אף הן. בפסק הדין, קבע בית המשפט, כי החתימות המופיעות על גבי ההמחאות כולן, אינן דומות לדוגמאות החתימה השמורות אצל הבנקים.

בית המשפט קבע, כי ממכלול הראיות שהובאו בפניו, התברר כי הבנקים נהגו שלא לבדוק בקפידה חתימות על המחאות בסכומים נמוכים באופן יחסי, בסך הנמוך מ- 6,000 ₪ בבנק הפועלים, ובסך הנמוך מ- 3,000 ₪ בבנק המזרחי טפחות, וכל זאת מתוך נטילת סיכון מודעת משיקולי יעילות כלכלית, ומטעם זה, קבע בית המשפט, כי עם התקיימות הסיכון אותו נטלו, היה על הבנקים לקבל את מלוא האחריות לנזק.

בית המשפט קבע, כי בנקאי סביר, שעורך השוואה בין חתימות שעל גבי המחאות לבין דוגמת החתימה השמורה בבנק, יכול וצריך להבחין בשוני שבין החתימות ומכאן להורות על סירובם, וכן מובן שההמחאות שלא נחתמו, היו צריכות להיות מסורבות אף הן, אלא שהתברר כי החתימה על גבי ההמחאות לא נבדקה כלל, למצער לא בהשוואה לדוגמת החתימה השמורה בבנק וזאת מטעמי יעילות בבנק.

יחד עם זאת, בשאלת האשם התורם, השית בית המשפט על התובעת אשם תורם בשיעור של 35%, זאת לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, לרבות מידת הרשלנות החמורה בה ראה בית המשפט את התנהלותם של הבנקים.

בהתאם לחלוקת מידת הרשלנות שנקבעה בפסק הדין, חויב בנק הפועלים לשלם לתובעת 65% מסך ההמחאות המזויפות שנפרעו על ידו, בתוספת ריבית חוקית עד ליום הגשת התביעה ובסה"כ כ- 1.4 מיליון ₪, ובנק המזרחי טפחות חויב לשלם לתובעת 65% מסך ההמחאות המזויפות שפרע, בתוספת ריבית חוקית עד ליום הגשת התביעה ובסה"כ כ-660 אלף ₪.

את התובעת ייצגו עוה"ד ישראל ציגנלאוב ועמית בריגר.

* סקירת פסק הדין נערכה על ידי עו"ד הראל נוימן, שותף במשרד עוה"ד נוימן-שלזינגר.

המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי וערבי בנקים, ייצוג חברות וגופים עסקיים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות, וייצוג עובדים מול מעסיקים.