ביהמ"ש קבע כי חוסר תום לב בהתנהלותו של הבנק מהווה עילה לגריעת שיקים ממנין השיקים שהובילו להגבלת החשבון

ציטוטים ממיני-רציו שפורסם באתר נבו:

בית המשפט קיבל את בקשת המערער שהוגשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי. בתוך כך, נקבע, כי חוסר תום לב בהתנהלותו של הבנק מהווה עילה לגריעת שיקים ממנין השיקים שהובילו להגבלת החשבון.

המערער הגיש בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, בה ביקש לבטל הבאתם של שיקים שסורבו. המערער טוען, כי בינו לבין הבנק נוצר הסכם מכללא, שהתקיים לכל תקופת פעילות החשבון, על-פיו אפשר הבנק לחשבון להימצא ביתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי בעשרות אלפי שקלים למשך מספר ימים, עד להפקדת כספים לסילוק החריגה.

בית המשפט קיבל את הערעור ופסק כלהלן:

טענות המערער לגבי הסכם מכללא עם הבנק אינן יכולות לעמוד, ככל שהן מתייחסות לתקופה שלאחר משלוח מכתב ההתראה. במכתב זה הביע הבנק את דעתו כי מעתה ואילך בכוונתו להקפיד על עמידת החשבון במסגרת האשראי וכי לא יכבד שיקים שיובילו לחריגה. אולם התנהגות הבנק לימדה את המערער כי הבנק אינו פועל לפי המסר הכלול במכתב ההתראה. ברצותו, הבנק "מעלים עין" מחריגה, וברצותו, מסרב לפירעון שיקים, והכל "משיקולים עסקיים" שטיבם לא ידוע לו.

חוסר תום לב בהתנהלותו של הבנק מהווה עילה לגריעת שיקים ממנין השיקים שהובילו להגבלת החשבון. אמנם, אין מדובר בעילה הנזכרת מפורשות בסעיף 10 לחוק, אולם אין להלום ששימוש הבנק בזכויותיו על-פי הסכם האשראי בינו לבין המערער יהא מנותק מחובת תום הלב.

את התיבה "שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו", הנזכרת בסיפא של סעיף 10(א)(3) לחוק, יש לפרש כמתייחסת לשימוש בתום לב בזכויותיו של הבנק על-פי ההסכם בינו לבין המערער.

עשא (חי') 66693-06-18‏‏ XXX בע"מ נ' בנק הפועלים

פס"ד מיום 28/11/2018 - פורסם בנבו

לצפייה בפסק הדין באתר נבו לחץ [כאן]