 |
 |
 |
חשבונך הוגבל על ידי הבנק ?
מהי הגבלה בחשבון בנק, שנוצרה בהתאם להוראת חוק שיקים ללא כיסוי
ומהי הדרך להתמודד עם כך ?
עו"ד הראל נוימן*
13/06/2014
רקע:
נוכח "מכת מדינה" של היקף החזרת שיקים בקנה מידה נרחב, נחקק ביוזמת בנק ישראל בשנת 1981 חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 אשר נועד, כהגדרת בנק ישראל:
" להגביר את אמינות השימוש בשיקים, לשפר את מוסר התשלומים ולהרתיע בעלי חשבון ממשיכת שיקים ללא כיסוי - על ידי הטלת סנקציות מנהליות מעין-פליליות, על המושכים שיקים כאלה, המתבטאת בהגבלת החשבון ובהגבלת הלקוח"
יש להדגיש, כי החוק קובע בנוסף, כי ניתן להטיל סנקציה של הגבלה גם על חייבים, במסגרת הליכי פשיטת רגל או הוצאה לפועל וכן מסורבי גט.
הוראות החוק:
הוראת סעיף 2 לחוק קובעת בין היתר, כי:
..."חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות"...
בסעיף 3 לחוק, מוגדרת בין היתר אף "הגבלה בנסיבות מחמירות" ונקבע כי:
חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות.
סעיף 3 ב. לחוק, מגדיר את תקופות ההגבלה:
-
תקופת ההגבלה של חשבון מוגבל או של לקוח מוגבל היא שנה אחת.
-
תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור ושל חשבונותיו, כאמור בסעיף 3, היא שנתיים.
-
תחילת ההגבלה ביום שצוין בהודעה של הבנק או של המפקח, לפי הענין, שיהיה לפחות חמישה עשר ימים מיום שההודעה נשלחה ללקוח.
-
על אף האמור בסעיף קטן (3), בנק שהודיע על הגבלה ובנק שקיבל הודעה על הגבלה, לא יפתח חשבון למי שלגביו נמסרה ההודעה מיום שהודיע או מיום שקיבל את ההודעה, לפי הענין.
בסעיפים 5-4 מונה החוק את ההגבלות:
4. (א) לקוח מוגבל לא יפתח חשבון.
(ב) לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל.
(ג) לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון.
5. (א) לא יפרע בנק שיק שנמשך על חשבון מוגבל.
(ב) לא יספק בנק טופסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל.
(ג) לא יפתח בנק חשבון ללקוח מוגבל.
כיצד, אם כן, נטפל במקרה בו הוגבל חשבוננו בגין חזרת צ'קים?
ראוי לזכור, כי משחזרו הצ'קים בהתאם להוראות החוק, לבנק אין כל שיקול דעת ועליו להגביל את החשבון כהוראות החוק ובנק ישראל.
בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, הדרך למניעת הטלת הגבלה ראשונה או אף חמורה, הינה לבקש מבית המשפט כי יגרע את כל הצ'קים, או צ'קים מסוימים שחזרו מרשימת הצ'קים שסורבו.
מומלץ להיעזר לשם כך בעורך דין המתמחה בהגשת בקשות מסוג זה.
הדבר מחייב, כאמור, הגשת בקשה אל בית המשפט השלום, במחוז בו מתנהל החשבון. במסגרת הבקשה, המהווה למעשה ערעור, יש לבקש מבית משפט השלום שיורה על ביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
- הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
- הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;
- ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
- נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
- הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום, ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק.
ראוי להדגיש, כי קיימת חשיבות רבה למרכיב הזמן, ויש לפעול לפיכך במהירות:
ראשית, במידה וההגבלה עדיין לא נכנסה לתוקף, ניתן להגיש ביחד עם הבקשה לגריעת הצ'קים לביהמ"ש, גם בקשה לעיכוב ביצועה של כניסת ההגבלה לתוקף, ובכך ניתן יהיה להשיג זמן יקר, לעתים למשך מספר חודשים, עד שביהמ"ש ידון ויפסוק בבקשה.
כמו כן, מומלץ מאד, שלא להמתין לצ'ק העשירי שיחזור, אלא לפנות לעו"ד שיגיש את הבקשה לביהמ"ש כבר למן הצ'ק הראשון בבקשה לגריעה מרשימת המסורבים. במצב זה, יתאפשר לנהל את ההליך ללא "חרב מתהפכת" מעל לראשנו.
בנוסף, רצוי מאד לבצע מעקב אחר כל הצ'קים שהוצאו, ובמידה וניתן, לבקשם בחזרה תמורת אמצעי תשלום אחר, על מנת שאלו לא יתווספו לצ'קים המסורבים ויהפכו את הבקשה שלנו ללא רלוונטית.
להלן דוגמאות לשורת פסקי דין אשר ניתנו לאחרונה בבקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי:
- עש"א (ערעור שונה אזרחי) 21001-10-13 (השלום קריות) איריס לוי ושות' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט סניף תרשיחא:
ביהמ"ש הורה בפסק הדין לגרוע 6 צ'קים מרשימת הצ'קים המסורבים.
- עש"א 47552-07-13 (השלום הרצליה)אלי טל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ:
ביהמ"ש קיבל בפסק הדין את הערעור, לאחר שבבדיקת פוליגרף נמצא כי הצ'קים נגנבו ללקוח.
- עש"א 24119-08-13 (השלום נתניה) בן-אור נ' בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף נתניה(מס' סניף 648):
ביהמ"ש הורה בפסק הדין לגרוע 26 צ'קים מרשימת הצ'קים המסורבים.
- עש"א 37249-09-13 (השלום ירושלים) טעמים של יובל בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ:
ביהמ"ש קיבל את הערעור, הורה לגרוע שני שיקים שצוינו בערעור מרשימת השיקים המסורבים, וביטל את הכרזתה של המבקשת כלקוח מוגבל בחשבון, ובהתאם לכך אף את הגבלתה החמורה.
- עש"א 13668-06-13 (השלום תל אביב) מוקד בז בטחון בע"מ נ' בנק דיסקונט חולון סניף סוקולוב 11049:
לאור הסכמת הצדדים, ביהמ"ש הורה בפסק הדין לגרוע 2 צ'קים מרשימת הצ'קים המסורבים.
*הסקירה נערכה על ידי עו"ד הראל נוימן, שותף במשרד עוה"ד נוימן-שלזינגר.
המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי וערבי בנקים, ייצוג בהליכי ערעור כנגד הגבלת חשבון בנק, ייצוג חברות וגופים עסקיים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות.
מובהר, כי המידע המופיע בסקירה זו, מוגש בצורה קלה ועניינית, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.
|