בית המשפט הורה לנתבעים – שני בנקים, לפצות את התובעת, בגין נזקים שנגרמו לה, בעקבות החזרת שיק בנקאי, שהתברר כמזויף

ציטוטים ממיני-רציו שפורסם באתר נבו:

בית המשפט הורה לנתבעים – שני בנקים, לפצות את התובעת, בגין נזקים שנגרמו לה, בעקבות החזרת שיק בנקאי, שהתברר כמזויף. נפסק, כי שני הבנקים התרשלו לפי התובעת: בנק דיסקונט שביטל את הזיכוי שלא כדין ובנק לאומי שלא התריע במועד על השיק המזויף וזה המשיך להתגלגל פה ושם.

התובעת הגישה כנגד הנתבעים – שני בנקים, תביעה לפי עוולת הרשלנות, בגין שיק בנקאי הנחזה להיות שיק בנקאי אמיתי ומקורי, שקיבלה מצד ג' תמורת מכשיר, וחזר לאחר שהתברר, כי השיק מזויף. התובעת רואה בהחזרת השיק הבנקאי לאחר 8 ימים כהתרשלות של הנתבעים מאחר וצריך היה להודיע תוך 3 ימי עסקים האם השיק כשר וזאת בהתאם להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים).

בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כלהלן:
בהתאם לסעיף 3(א) להוראות הבנקאות הרי שזיכוי החשבון יהפוך סופי בתום שלושה ימי עסקים בנקאיים נוספים מיום הסליקה, זולת אם במהלכם שב הבנק וחייב את הלקוח על ידי ביטול למפרע של הזיכוי הארעי, בשל כך שהבנק הנמשך סירב לכבד את השיק. במקרה זה, ביטול הזיכוי נעשה לאחר חלוף שלושת ימי העסקים ולא במהלכם. אם עברו שלושה ימי עסקים, תרופתו היחידה של הבנק היא הסכמה אם הלקוח או נקיטת הליך משפטי.

בנק דיסקונט לא היה רשאי לנהוג כפי שנהג, דהיינו: לחייב באופן חד צדדי את חשבון התובעת בגין השיק שחזר במועד שבו נעשה הדבר. לא הוכח כי התובעת הסכימה לזיכוי וברי כי הבנק לא נקט הליכים משפטיים כפי שמחויב היה בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים. מכאן אחריותו.

באשר לאחריותו של בנק לאומי, עצם מודעות הבנק לצורות השונות שבה השיק "הסתובב" במערכת, עוד זמן ניכר לפני המועדים הרלוונטיים לתביעה הנוכחית, מקימה חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים. הבנק ידע על "הבעייתיות" של השיק נשוא הדיון עוד טרם המקרה הנוכחי, אך לא הוכיח כי נקט באמצעי הזהירות המתבקשים, ומכאן אחריותו.

תאמ (הרצ') 24306-08-17‏ ‏ XXXXX נ' בנק לאומי בע"מ

פס"ד מיום 28/05/2018 - פורסם בנבו

לצפייה בפסק הדין באתר נבו לחץ [כאן]