היפוך נטל השכנוע בתביעה להשבת כספים כנגד בנק

עו"ד אביעד קליג'

בבית משפט השלום בעכו ניתן לאחרונה במסגרת ת.א 54014-03-12 קשקוש נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן-"הבנק"), פסק דין מקיף ומנומק היטב מפי כב' השופט אברהים בולוס. על פי פסק הדין חוייב הבנק להשיב ללקוחו-התובע, סכום של למעלה מ-300,000 ₪ אשר נמשכו מחשבונו במרמה על ידי פקידי הבנק.

העובדות
ע"פ כתב התביעה התובע, ביקש בשנת 2011 להעביר כספים שנצברו לזכותו בקופת תגמולים שנוהלה בבנק, לקופה אחרת. הוא גילה לתדהמתו שהועבר לקופה החדשה סך של 15,000 ₪ בלבד, סכום הנמוך משמעותית מזה שנצבר לזכותו. התובע החל להתחקות אחר הכסף וגילה פעולות שמעולם לא ביצע. על כך הוא תבע את הבנק.

התובע הצביע על מספר פעולות חשודות שבוצעו בחשבונו בחודשים 05-06/2005 הכוללות בין היתר פעולות העברה מחשבון אשתו, אשר התנהל אף הוא באותו סניף, לחשבונו ; משיכת מזומנים בתאריכים שונים ובסכומים שונים, בסמיכות זמנים מחשידה; הקמת הלוואות ; שחרור כספים מפיקדונות ועוד. הוא טען כי הפעולות אלו בוצעו שלא בידיעתו וללא הסכמתו וכי המסמכים הנחזים להיות חתומים על ידו, זויפו.

הבנק טען להגנתו כי כל הפעולות המצוינות בכתב התביעה נעשו בהוראת התובע, בידיעתו ובהסכמתו וכי תביעתו לוקה, בנוסף, בשיהוי ניכר. על כן התובע מושתק מלטעון כלפי הבנק טענת מעילה בחשבונו שעה שקיבל את דפי החשבון לידיו באופן שוטף ולא דיווח לבנק על פעילות חריגה בחשבונו בזמן אמת.

לאחר חוות דעת סותרות של מומחי הצדדים, קבע מומחה שמונה ע"י בית המשפט שחתימות התובע ואשתו על המסמכים החשודים אינן שלהם.

בנוסף, לאחר שנשמעו עדויות הצדדים התגלתה בפני בית המשפט תמונה של ניהול בעייתי בבנק והתנהלות לא תקינה של עובדיו. לעומת זאת, התרשמות בית המשפט מהתובעים היתה שהינם אנשים מן הישוב, הרחוקים מכל תחכום או מניפולציה.

נטל השכנוע
הבנק טען כי היות והוא נתבע על מרמה, נטל השכנוע וההוכחה מוטלים על התובע. בית המשפט דחה טענה זו וקבע שנטל השכנוע והבאת הראיות (באשר לאמיתות חתימות התובע) רובץ על הנתבע כיוון שהתובע אינו טוען מרמה אלא טוען לבעלות על כספים שהנתבע ממאן להעביר אליו.

בנוסף, קבע בית המשפט כי הודאת הבנק לפיה העביר לידי התובע את הכספים נשוא התביעה, הינה בבחינת "הודאה והדחה" ומשמעותה העברת נטל השכנוע אליו. מכאן שהיה על הבנק להוכיח שהתובע הוא האיש שחתום על המסמכים החשודים. דבר זה לא עלה בידו.

טענת השתק ושיהוי
הבנק טען כי התובע השתהה בהגשת תביעתו שכן המעשים הנטענים על ידו בוצעו בשנת 2005 ועקב כך נגרם לבנק נזק ראייתי. גם טענתו זו נדחתה ע"י בית המשפט , לאחר שנקבע כי לא ניכר כי היה לבנק קושי בהבאת ראיות ועדים מטעמו.

לסיכום: בית המשפט קבע כי הבנק הפר את חובת הזהירות החלה עליו בטיפול בכספיו של לקוחותיו ונכשל בטיפול ובשמירת כספו של התובע. התביעה התקבלה ברובה והבנק חוייב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 75,000 ₪.

את התובע ייצג עו"ד סעיד נזאל.

הכותב, עו"ד אביעד קליג', מתמחה בדיני בנקאות ואכיפת חיובים ומייצג גופים חברות ולקוחות פרטיים כנגד הבנקים השונים ושאר תאגידי ענק כגון חברות ביטוח.