ביהמ"ש המחוזי דחה את תביעת בנק הפועלים
ולא חסך ביקורת חריפה על התנהגותו

 18/01/2011

מאת : עו"ד ונוטריון אפרים פאר (פולק)

בפסק דין שניתן לפני מספר ימים בבית המשפט המחוזי בת"א ע"י כב' השופטת דר' מיכל אגמון-גונן בת.א. 2280/06 בנק הפועלים בע"מ נ' אדמוב משה חברה לבנין והשקעות בע"מ (בפירוק) ואח', דחה בית המשפט את תביעת הבנק ולא חסך בביקורת חריפה על התנהגותו.

1. רקע הדברים

הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד חמישה נתבעים בגין אשראים שניתנו על ידו לנתבעת 1, אדמוב משה חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן "חברת אדמוב השקעות"); חברת מירמן שרייטר חברה לניהול פרויקטים ובנייה בע"מ (להלן: "חברת מירמן-שרייטר בע"מ") וחברת אדמוב משה 2003 בע"מ (להלן: "חברת אדמוב 2003"). הבנק בכתב התביעה הגיש את היתרות המאושרות בחשבון כל אחת מהחברות (מרבית החוב בחשבונה של חברת אדמוב השקעות בסכום של כחמשה מליון שקלים ועוד כשש מאות אלף שקלים בחברת אדמוב 2003).

הבנק הגיש את התביעה נגד כלל הנתבעים. הנתבע 5 הגיש בקשת רשות להגן. לגבי הנתבע 5, נטען כי הואיל והוא ערב לאדמוב 2003 בע"מ, הרי הוא מחוייב בסכום החוב המגיע ממנה בסך שננקב. בנוסף, מאחר ואדמוב 2003 בע"מ, ערבה לחברת אדמוב השקעות (ביום 5.4.05 חתמה אדמוב 2003 בע"מ, על ערבות כלפי הבנק עבור חובות חברת אדמוב השקעות (נספח טז' לתביעה), מחוייב הנתבע לשלם לבנק, גם מכוח שרשור הערבויות את הסך המגיע לבנק מחברת אדמוב השקעות.

הנתבע 5 הגיש, כאמור, בקשה לרשות להגן. הנתבע טען כי הערבות של חברת אדמוב 2003 לחברת אדמוב השקעות ניתנה כאשר לחברת אדמוב השקעות היו חובות, וזאת על ידי שני הערבים באדמוב השקעות שחתמו על הערבות בשם חברת אדמוב 2003. אשר לערבות הישירה טען הנתבע כי הגרעון נוצר מהעברות שנעשו בניגוד למוסכם מחשבון אדמוב 2003 לחשבון אדמוב השקעות. בהמלצת הרשם אורנשטיין (כתוארו אז) הסכים הבנק כי תנתן לנתבע 5 רשות להגן.

ביום 16.9.2007 ניתן פסק דין נגד הנתבע 4 בהעדר הגנה. כנגד החברות לא התבקש פסק דין בהעדר הגנה. רק ביום 17.1.10, התבקש פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעות 2 ו-3, חברת אדמוב השקעות וחברת אדמוב 2003. הפסיקתא ניתנה על סכום של 2,500,00 ₪, הסכום אותו המעיד הבנק כסכום התביעה לצרכי אגרה (על משמעותה של הפסיקתא חלוקים הצדדים).

הבנק טוען, כאמור, כי נתבע 5 חייב כערב ישיר לחובות אדמוב 2003 בע"מ וכן כערב עקיף מכוח ערבותה של אדמוב 2003 בע"מ, לחובות חברת אדמוב השקעות. הנתבע טוען כי הערבות של אדמוב 2003 לאדמוב השקעות ניתנה שלא בידיעתו, ובניגוד להסכמתו ועל כן אינו חייב מכוחה. אשר לערבותו הישירה טוען הנתבע 5 כי הבנק הורה על הקמת חברת אדמוב 2003 בע"מ לניהול פרוייקט מסוים. בפועל התנהלו החשבונות של שלושת החברות בערבוביה בידיעת הבנק. לאור האמור, כך טענתו, הבנק לא הוכיח מה היה החוב האמיתי של חברת אדמוב 2003, שלטענתו הייתה רווחית, ועל כן למעשה לא היה אמור להיות חוב לחברת אדמוב 2003.

2. העדים מטעם הבנק ומהימנותם

הבנק הביא לעדות שניים מפקידיו וביהמ"ש קבע, כי פקידי הבנק שהובאו לא היו הפקידים הרלוונטיים. בנוסף, הבנק נמנע מהמצאת מסמכים שיכולים היו בקלות יתרה להפריך את טענות הנתבע.

ביהמ"ש הביא את הדברים הנ"ל בפתח הדברים של פסק הדין, כדי להראות את התנהלות הבנק בענין זה. מנגד, עדותו של הנתבע 5 שהינו בעל דין, ביהמ"ש קבע כי עדותו היתה אמינה ובעיקר, נתמכה במסמכים, מסמכי הבנק.

3. הערבות העקיפה

ביהמ"ש ניתח את הראיות שהובאו בפניו בעניין נסיבות הקמת חברת אדמוב 2003 בע"מ וכן ניהול חשבון חברה זו נקבע בפסק הדין כי הבנק, שכל התדפיסים בידיו, וכן כל ההוראות על העברת כספים מחשבון לחשבון, לא הציג את התדפיסים, על אף בקשות מפורשות של הנתבע, כיוון שככל הנראה, לו היה מציג אותם ניתן היה לראות שהיו העברות מחשבון אדמוב 2003 לחשבון אדמוב השקעות. "הימנעות הבנק מהבאת מסמכים צורמת במיוחד לאור העובדה שזו הייתה גירסתו של הנתבע מלכתחילה ולאור העובדה שהנתבע ביקש כי הבנק ימציא מסמכים אלו."

ביהמ"ש קבע לאור העדויות כי כאשר היתה חברת אדמוב השקעות בחובות, ולחובות ערבו רק חנן שרייטר ועודד אדמוב, נוצרה הערבות של אדמוב 2003 לטובת אדמוב השקעות, בחתימתם של עודד אדמוב וחנן שרייטר שהם הם חבים בחובות אדמוב השקעות. דהיינו, "עודד אדמוב וחנן שרייטר, יוצרים, יש מאיין, אדם נוסף לחלוק איתו בנטל, והבנק זוכה באותה חתימה עצמה עם ערב נוסף. על כן, אין להכיר כלל ועיקר בתוקפה של ערבות זו שנחתמה מבלי ליידע את הנתבע, מבלי לקבל את הסכמתו וכאשר הבנק מפר כלפיו את חובת תום הלב."

4. הערבות הישירה

נטל ההוכחה מוטל על הבנק. במקום להציג מסמכים, טען הבנק שתי טענות שביהמ"ש דחה מכל וכל וקבע, כי הבנק נושא בנטל ההוכחה העיקרי. מה קל יותר היה לעשות, מאשר להציג את דפי החשבון של שתי החברות בתקופה הרלוונטית ולהפריך את טענות הנתבע, על העברת כספים מאדמוב 2003 לאדמוב השקעות.

ביהמ"ש קבע כי העדה הרלוונטית לא הובאה לעדות, המסמכים לא מוצגים והבנק ממשיך לטעון כי הנטל מוטל על הנתבע. לאור זאת, דחה ביהמ"ש את התביעה בגין הערבות הישירה של הנתבע לחובה של חברת אדמוב 2003 .

ביהמ"ש ציין כי לכאורה ניתן היה בשלב זה לסיים את פסק הדין, אולם, ביהמ"ש החליט להוסיף ולהעביר ביקורת קשה על התנהלות הבנק החל ממועד הגשת בקשת הרשות להגן על ידי הנתבע 5 עובר בהמשך במהלך המשפט, התנהלות שבעיני ביהמ"ש "שבלשון המעטה שבהמעטה ניתן לכנותה חוסר תום לב"

5. תום לב הבנק

ביהמ"ש הקדיש פרק נרחב בעניין התנהלות בחוסר תום הלב של הבנק, תוך הבאת העדויות וניתוחם ופסק "הבנק במקרה שלפני התנהל בחריגה מוחלטת אף מחובת תום הלב הבסיסיות, לא כל שכן מחובותיו כבנק. ניתן לומר כי חוסר תום הלב לתיאור התנהלות הבנק במקרה זה עושה חסד עם הבנק"

6. סוף דבר

ביהמ"ש דחה כאמור את תביעת הבנק תוך העברת ביקורת נוקבת על התנהלות הבנק כאמור לעיל, וחייב את הבנק לשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 85,000 ₪.

הכותב – הוא עו"ד ונוטריון אפרים פאר (פולק) המתמחה בדיני בנקאות, מקרקעין, דיני ירושה, חוזים וייצוג בבתי משפט