גביית יתר של עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך

מאת: עו"ד דרור שרמן *
22/11/10

ביום 10.11.10 בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ בגין גביית יתר של עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך.

חברי קבוצת התובעים המיוצגים במסגרת תביעה ייצוגית זו הם כל לקוחות הבנק אשר החזיקו בפיקדון ניירות ערך במהלך שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה (שכן זוהי מגבלת תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית), והבנק גבה מהם גביית יתר בגין העמלה הנ"ל.

בית המשפט המחוזי אישר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (בש"א 16302-06) ובכך אישר לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית (ת"א 1936-06).

עניינה של בקשת האישור הנ"ל הוא בתביעה שהיא בגדר פרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות: "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו."

להלן נסקור בקצרה את עיקרי ההחלטה האמורה :

1. עילת התביעה שעליה מבוססת בקשת האישור ואשר לגביה מאושרת התביעה הייצוגית היא הפרת חוזה בין הבנק ללקוחותיו בגין גביית יתר של עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך.

2. הסעד המבוקש הוא השבה של גביית היתר לחברי הקבוצה.

3. עמלת "דמי ניהול פיקדון ניירות ערך" (להלן גם:העמלה") נגבית ע"י הבנק מלקוחותיו בגין שירותי משמורת וניהול ניירות ערך. הגדרת העמלה ושיעורה מופיעים ב"תעריפון" הבנק.

("התעריפון" הוא ספר פירוט תעריפי העמלות הנגבות ע"י הבנק בגין הפעולות והשירותים השונים המוענקים על ידו, והוא מתעדכן על ידו מעת לעת).

4. בית המשפט רואה ב"תעריפון" כחוזה אחיד בין הבנק ללקוח. הבנק אינו רשאי לגבות עמלות שלא בהתאם להוראות התעריפון.

וביתר הרחבה – בית המשפט המחוזי פוסק לעניין זה בזו הלשון:

" התעריפון הוא חוזה בנקאי המסדיר את התעריפים, המועדים ואופן הגביה של עמלות ביחסים שבין הבנק לבין לקוחותיו. מדובר בטופס סטנדרטי המנוסח על ידי הבנק בלבד וחל באופן זהה על כל ציבור לקוחותיו, ועל כן הוא גם חוזה אחיד."

5. ביסוד התביעה הייצוגית הנ"ל עומדת שאלת הפרשנות הראויה אשר ראוי להעניק לתעריפון בנושא גביית העמלה המזערית לרבעון.

התובע מלין על אופן הגביה של העמלה המזערית לרבעון וטוען כי בעת חישוב עמלה זו, על הבנק לקחת בחשבון גם את דמי הניהול ששולמו לו על ידי הלקוח במהלך הרבעון (בעת מכירת נייר ערך) ולא רק את אלה שעליו לשלם לבנק עבור ניירות הערך שהוחזקו בפיקדון ביום האחרון של הרבעון.

6. על רקע זה מזכיר בית המשפט את ההלכה הפסוקה לפיה ככל חוזה, כללי הפרשנות המקובלים בדיני חוזים חלים גם על חוזה בנקאי. ואולם, במקרה של חוזה בנקאי שומה על בית משפט ליתן דעתו גם למאפיינים הייחודיים לחוזה מסוג זה – ובעיקרם פערי הידע, הכוחות והמיומנות שבין הצדדים לחוזה, מעמדם המרכזי של הבנקים בחיי המסחר והכלכלה, וכן מורכבותם של החוזים הבנקאיים והקושי בהבנתם על ידי "הצרכן הקטן. בהקשר זה נפסק כי "הבנק הוא 'צד חזק' והוא בעל חובות אמון כלפי הציבור בכלל וכלפי הלקוח בפרט, בהיותו ספק שירות חיוני ובעל עוצמה רבה ...

בנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן והסיכונים הכרוכים בו."

7. בית המשפט דוחה את פרשנותו של הבנק לגבי הוראות התעריפון לעניין העמלה נשוא הסכסוך שבנדון ופוסק כדלהלן:

"אין בלשון התעריפון יסוד כלשהו לאבחנה שעורך הבנק לעניין גביית העמלה המזערית לרביע בין דמי ניהול שוטפים לדמי ניהול רבעוניים (להבדיל מאבחנה לעניין מועד הגביה). המשמעות היא שהתעריפון מורה כי העמלה המזערית לרביע מחושבת בהתאם לדמי הניהול באופן כללי, הן אלה ששולמו בחשבון במהלך הרביע והן אלה הנגבים בתחילת רביע עבור הרביע הקודם, שלא כטענת הבנק".

כלומר: בית המשפט מקבל את פרשנותו של התובע (המבקש) לפיה בבואו של הבנק לחשב את שיעור העמלה המזערית לרבעון של "דמי ניהול פיקדון ניירות ערך", על הבנק לקחת בחשבון גם את דמי הניהול ששולמו לו על ידי הלקוח במהלך הרבעון (בעת מכירת נייר ערך) ולא רק את אלה שעל הלקוח לשלם לבנק עבור ניירות הערך שהוחזקו בפיקדון ביום האחרון של הרבעון.

8. בעת שבית המשפט דן ומפרט את שיקוליו הוא מציין, בין היתר, מספר נקודות כדלהלן:

א. מעדותה של נציגת הבנק עולה כי הבנק עצמו אף מודה כי מבחינת תכליתם, הן במהלך הרביע והן בתומו דמי הניהול נגבים עבור שירותי שמירה וניהול של ניירות ערך - כאשר עבור פעולות של קנייה או מכירה של ניירות גובה הבנק עמלות בנפרד.

ב. התעריפון מלמד כי לא משנה מתי הם נגבים – דמי הניהול מחושבים באופן זהה, על פי שוויו של נייר הערך במועד הרלוונטי ובהתאם לתקופת האחזקה בו.

ג. בכל הנוגע לעמלה מזערית לנייר אין הבחנה בתעריפון בין דמי ניהול הנגבים במהלך הרבעון לבין אלה הנגבים בסופו.

9. בית המשפט דן ומכריע בטענות הצדדים ופוסק כי בנסיבות העניין התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות שבין הצדדים ולפיכך מאשר את הבקשה לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית (להבדיל מתביעה אישית).

בש"א 16302-06 אליעז צימרמן נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ. את התובע ייצגו עו"ד סיני אליאס ועו"ד אורי אדלשטיין

הסקירה הנ"ל מיועדת להעניק מידע כללי בלבד, כשירות לציבור ואין בה משום תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.

* הסקירה האמורה נכתבה ע"י עוה"ד דרור שרמן, שותף במשרד עורכי הדין "שרמן לנדאו את עברי" המתמחה במשפט מסחרי, נדל"ן ותביעות ייצוגיות.