דחיית תביעה שטרית של בנק כנגד מושך שקים שנוכו בבנק ע"י לקוח הבנק וחוללו בעת הצגתם לפירעון עקב ביטולם ע"י המושך
תאריך: יום שני 18 מרץ 2013
·עו"ד תמיר מריזן
תא"מ (הרצליה) 22798-08 – בנק לאומי לישראל בע"מ סניף הצפון (804) נגד ראובן משה
פסק הדין ניתן ביום 11/03/2013 ע"י כבוד השופטת – הגב' חנה קלוגמן.
תמצית עובדות המקרה נשוא התובענה דנא:-
תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע – בנק
לאומי לישראל בע"מ, סניף הצפון (804) (להלן: "התובע"
ו/או גם "הבנק") כנגד הנתבע – מר ראובן משה (להלן: "הנתבע"
ו/או גם "מר ראובן") בגין שיק על סך 10,000 ₪ שמועד
פירעונו היה ביום 31.7.06.
הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט למתן רשות להגן תוך שמירת טענותיהם האחד כלפי
השני. כמו-כן, לתובע הותר להגיש כתב תביעה מתוקן. בעקבות החלטה זו, הגיש התובע כתב
תביעה מתוקן בגין 20 שקים על סך 10,000 ₪ כל אחד ואשר מועד פירעונם היה בין
8.7.06 ועד 5.11.06. (להלן: "השקים").
התובע מחזיק בשקים נשוא כתב התביעה ואשר נמסרו לו ע"י חברת שני ייבוא ושיווק נעליים בע"מ (להלן: "החברה"). הנתבע קיים קשר עסקי עם החברה ובמסגרת מערכת יחסים זו מסר לה את השקים נשוא כתב התביעה דנן.
לטענת הנתבע, הפרה החברה את ההסכם עמו ובעקבות כך הייתה אמורה להחזיר לו את השקים נשוא כתב התביעה. אך, משלא הוחזרו לו השקים, נתן הנתבע לבנק הנמשך הוראת ביטול, אשר בעקבותיה לא כובדו השיקים נשוא כתב התביעה והתובע הגיש בגינם תביעה זו כנגד הנתבע.
תמצית טענות הבנק:-
לטענת התובע, הוא אוחז כשורה, אשר נתן תמורה בגין השקים
לחברה ובתוקף כך זכאי הוא לפירעון השקים הנ"ל הגם אם לא ניתנה תמורה בגינם
ע"י החברה.
כמו-כן, טוען התובע, כי הנתבע לא הוכיח שלא קיבל תמורה מהחברה בגין השקים. הבנק
הינו אוחז כשורה ומתוקף מעמדו זה זכאי הוא לפירעון השקים ויש לחייב את הנתבע במלוא
סכום התביעה.
תמצית טענות הנתבעת:-
לטענת הנתבע, לא התקבלה כל תמורה עבור השקים ולכן
נאלץ הוא לבטלם. לטענתו, השיקים ניתנו עבור אספקת סחורה של נעליים אך לאחר שהחברה
לא עמדה בהסכם האספקה ולא החזירה את השקים כפי שהובטח על-ידה, אזי שהוא נאלץ
לבטלם. השיקים נמסרו בניגוד להרשאה, שכן הוסכם בין הנתבע לחברה בעת מתן השקים שהם
לא ימסרו לצדדים שלשיים. הפקדת השיקים לצורך ניכיון שקים או בטוחה למתן אשראי הינה
בניגוד להרשאה שניתנה לחברה.
הבנק אינו אוחז כשורה הן מאחר ולא נתן תמורה בגין שקים אלו וכן הן מאחר ולא נהג
בתום-לב.
נימוקיו של הנתבע לטענותיו הנ"ל כנגד הבנק פורטו בפסק הדין כדלהלן:-
אי-מתן תמורה:
הבנק לא נתן אשראי נוסף לחברה, אלא השקים שימשו ככיסוי לחובות שכבר היו לחברה באותו מועד.
הבנק ביצע הגדלת אשראי מלאכותית הנוגדת את עקרונות מתן האשראי כפי שנקבעו ע"י בנק ישראל ואף נוגדת את האובליגו המקורי שניתן לחברה.
חוסר תום הלב:
הבנק היה מודע למצבה הכלכלי הקשה של החברה ולמרות זאת הוא קיבל את השקים נשוא כתב התביעה כשהוא יודע או צריך היה לדעת שקיים חשש לאי-מתן התמורה עבורם מאת החברה. כל זאת נעשה מבלי שהתובע מצא לנכון לפנות לנתבע ולברר עמו אם הוא מודע לכך שהשקים מופקדים כבטוחה ו/או כניכיון ע"י החברה. לא נעשה כל בירור של התובע עם הנתבע למרות הסכום הגבוה של השיקים שהופקדו ע"י החברה.
תמצית פסק-דינו של בית המשפט הנכבד:-
כאמור בכותר של סקירה זו, בית המשפט הנכבד דחה במלואה את תביעת הבנק כנגד הנתבע.
אין מחלוקת בין הצדדים על-כך שהנתבע מסר את השקים
נשוא כתב התביעה לחברה אשר הפקידה אותם בבנק. אף אין מחלוקת בין הצדדים על-כך שניתנה
הוראת ביטול אשר בעקבותיה לא כובדו השיקים ע"י הבנק הנמשך.
היות ומדובר בתביעה שטרית, אזי שעל הנתבע מוטל בשלב הראשון הנטל להוכיח, כי אכן כטענתו לא נתנה לו החברה הנ"ל את התמורה בעדה ניתנה לה השקים הנ"ל.
בשאלה זו, קבע בית המשפט הנכבד במסגרת פסק-דינו הנ"ל, כי הנתבע הרים את הנטל הנ"ל תוך שהוא הוכיח במשפט, כי אכן התמורה אשר הייתה אמורה להינתן לו ע"י החברה ואשר בגינה הוא נתן לחברה את השקים הנ"ל, לא ניתנה לו ע"י החברה.
משהוכיח הנתבע, כי לא ניתנה לו תמורה ע"י החברה, עבר לדון בית המשפט הנכבד בשאלה האם הבנק הינו בבחינת אוחז כשורה בשקים, אשר גובר על טענת הנתבע בגין אי-קבלת התמורה מהחברה.
לשם ההכרעה בשאלה זו, בית המשפט הנכבד העמיד לדיון את 2 השאלות הבאות:-
האחת,האם הבנק נתן תמורה לחברה בגין השקים הנ"ל (להלן: "סוגיית התמורה ע"י הבנק");
והשנייה, האם הבנק התנהל בתום-לב (להלן:
"סוגיית תום הלב").
באם יוברר, לאחר בירור הסוגיות הנ"ל, כי הבנק עומד ב- 2 התנאים המצטברים הנ"ל, אזי שהבנק הינו אוחז כשורה בשקים הנ"ל, אך באם יוברר, כי הבנק אינו עומד בתנאים הנ"ל או בתנאי אחד מבין 2 התנאים המצטברים הנ"ל, אזי שהבנק אינו אוחז כשורה בשקים הנ"ל, שאז טענות ההגנה של הנתבע לאי-קבלת התמורה מאת החברה, תיגבר על טענות הבנק האוחז בשקים הנ"ל.
באשר לסוגיית התמורה ע"י הבנק, קבע בית המשפט הנכבד, כי הבנק העניק לחברה תמורה, וזאת ע"י כך שהוא העמיד לה אשראי חדש בחשבון כנגד פעולת ניכיון השקים הנ"ל.
ובאשר לסוגיית תום הלב, בית המשפט הנכבד קבע, כי הבנק אינו עומד בתנאי זה, תוך שהוא נימק בזאת כדלהלן:-
א.ראשית, בית המשפט הנכבד קבע, כי חובת תום הלב של הבנק חלה אף על צד רחוק כדוגמת הנתבע, אשר אינו לקוחו של הבנק ואף אשר אינו ערב ללקוחו של הבנק, תוך שהוא מכנה את הנתבע, כצד רחוק, כ"ערב נסתר" של החברה לנוכח מצבה הכלכלי הבעייתי שבו הייתה שרויה החברה באותם זמנים רלבנטיים לפעולת ניכיון השקים בבנק.
ב.שנית, לאחר שנשטחו מכלול הראיות במשפט, קבע בית המשפט הנכבד, כי הבנק ידע אודות מצבה הכלכלי הבעייתי של החברה וכן אף ידע הבנק שהשקים של הנתבע עומדים להוות בטוחה למתן האשראי לחברה או לחילופין תמורה באמצעות ניכיונם כנגד מתן אשראי לחברה, ולכן בנסיבות דידן היה על הבנק ליצור קשר עם הנתבע עצמו ולקבל ממנו פרטים אודות העסקה שנעשתה בינו לבין החברה אשר במסגרתה מסר הנתבע לחברה את השקים הנ"ל וכי שברצון החברה לקבל אשראי מאת הבנק כנגד השקים הנ"ל.
אולם, מאחר שלא עשה כן הבנק, אזי שהוא נעדר תום-לב ולאור זאת אין הוא אוחז כשורה בשקים הנ"ל.
ולציין, כי במקרה של נשוא פסק-דין זה, קבע בית המשפט הנכבד, כי לא היה זה מספיק מצד הבנק להתקשר עם הבנק הנמשך על-מנת לקבל אישור אודות יכולתו הכלכלית של הנתבע, קרי – מושך השקים, אלא כאמור אף היה על הבנק ליצור קשר עם הנתבע עצמו כדי לקבל ממנו את פרטי העסקה כאמור עם החברה וכן לעדכנו בדבר כוונת החברה להשתמש בשקים הנ"ל לשם קבלת אשראי מאת הבנק.
אשר על-כן, בסיכום הדברים ולאחר שהם נותחו כאמור ע"י בית המשפט הנכבד, קבע בית המשפט הנכבד, כי לאור זאת שהבנק לא עמד במבחן תום הלב אזי שהוא אינו אוחז כשורה בשקים הנ"ל, ומאחר שהוכח בפניו במשפט, כי הנתבע לא קיבל מאת החברה את התמורה אשר בעטיה נמסרו לחברה השקים הנ"ל, אזי שיש לדחות את התביעה השטרית של הבנק כנגד הנתבע, תוך שהוא חייב את הבנק בתשלום שכ"ט עו"ד הנתבע, בסך של 15,000 ₪.
-
את הנתבע ייצג עו"ד אליהו נאמן.
-
סקירת פסק הדין הנ"ל נעשתה ע"י עו"ד תמיר מריזן.
-
משרד עו"ד תמיר מריזן מתמחה בייצוג תובעים פרטיים ומסחריים כנגד בנקים וגופים מוסדיים ועסקים גדולים, לרבות ייצוג חייבי וערביי בנקים, ייצוג חברות וגופים עסקיים, ייצוג בעסקאות מקרקעין למיניהן, ייצוג חייבים בפשיטות רגל, וכן ייצוג עובדים ומעסיקים ביחסי עבודה.
|