ביטול הגבלה על חשבון בנק והוצאת שיקים שלא כובדו ממניין השיקים שסורבו

עו"ד הראל נוימן *
11/01/16

תמצית פסק דין העוסק בביטול הגבלה אשר הוטלה על חשבונה של לקוחת בנק, כל זאת לאחר ששני שיקים שסורבו תחילה ולא כובדו, הוצאו ממניין השיקים שסורבו.

כמו כן, דחה בית המשפט את טענת הבנק כי הבקשה לביטול הגבלה הוגשה באיחור.

עובדות המקרה:

בעלת חשבון בנק הגישה ערעור על פי חוק שיקים ללא כיסוי, בגין הגבלה שהוטלה על חשבונה המתנהל בבנק, וזאת בשל, בין היתר, 2 שיקים שסורבו, ועתרה לגריעת 2 שיקים אלו מרשימת השיקים המסורבים לפי החוק, כך שמעשית תבוטל הגבלת החשבון

המערערת טענה שכלל לא ידעה על אודות ההגבלה עד 20.7.15, שאז סורבה בקשתה לחתום ערבות לטובת בנה. משנודע לה הדבר פנתה מיד לבנק לבירור ומיד לאחר מכן גם הוגש הערעור. בכך הסבירה המערערת את עיתוי הגשת הערעור.

שנית, טענה המערערת שיש לגרוע מרשימת השיקים המסורבים את שני השיקים האחרונים, שהוצגו לפירעון ביוני 2015 שכן בחודשים שקדמו לסגירת החשבון היא התגייסה לסייע לבנה שנקלע לקשיים וכך גם משכה שיקים, אלא שחלקם סורב בהיעדר כיסוי. שני השיקים האחרונים נמשכו אף הם כחלק מהסיוע שהעניקה המערערת לבנה, ונרשמו לפקודת משכירת הדירה לבנה. השיקים הללו הוחזקו בידי כלתה של המערערת והוצגו על ידה לפירעון מתוך שגגה בלבד. הטענה התייחסה לכיתוב "למוטב בלבד", טוענת המערערת שיש לגרוע את שני השיקים מרשימת השיקים המסורבים לפי החוק ובכך ממילא שתבוטל הגבלת החשבון.

מיד בהיוודע לה דבר ההפקדה, פנתה המערערת למוקד הבנק ובקשה שהשיקים הללו לא יסורבו בהיעדר כיסוי. בתגובה, כך טענה, הובטח לה שהשיקים יסורבו מטעם טכני בלבד.

בתגובה לערעור טען הבנק שיש לדחות אותו על הסף ולכל הפחות לדחות אותו לגופם של דברים. לטענת הבנק הערעור הוגש באיחור, שכן הודעה על ההגבלה נשלחה למערערת ביום 23.6.15, ודי בכך לדחות את הערעור על הסף שכן לא נתבקשה הארכת מועד ולא ניתן טעם מיוחד שתינתן הארכת מועד. בנוסף, טען הבנק שכלל לא נעשתה אליו פנייה מוקדמת בטרם הגשת הערעור.

לגופן של הטענות, הכחיש הבנק כל טענה להבטחות או מצגים שנתנו למערערת, כביכול, בשיחתה עם המוקד הטלפוני של הבנק, וטען שרשימת העילות לגריעת שיקים מרשימת ההגבלה לפי החוק הינה רשימה סגורה והטענות שהעלתה המערערת אינן נמנות על העילות הנקובות בחוק.

הבנק הדגיש כי הוא כלל אינו יודע את זהות אותו אדם שהציג את השיק לפירעון בבנק אחר, ולדידו השיק נבדק ככל שיק אחר. משהגיע השיק לפירעון בבנק ברור היה, נוכח סגירת החשבון, שהבנק לא חייב בפירעונו וממילא שלא ניתן לטעון בנסיבות אלו שהיה למערערת "יסוד סביר להניח" שהשיק יפרע.

הוחלט:

לאחר שדן בטענות הצדדים, קיבל ראשית ביהמ"ש את טענת המערערת לפיה שלא קבלה כל הודעה על ההגבלה ולא ידעה על קיומה עד ליום 20.7.15, עת טענתה זו לא נסתרה, ומשכך דחה את טענת הבנק לפיה הערעור הוגש באיחור.

כמו כן, דחה בית המשפט את טענת הבנק, לפיה יש לדחות את הערעור שכן לא נעשתה כלל פניה אליו בטרם הגשת הערעור, וקבע כי אין הצדקה לדחיית הערעור רק מטעם זה ואף כי יש טעם לפגם בעצם ניסיון הבנק להיתלות במחדל דיוני שכזה לדחיית הערעור.

לעניין טענת המערערת המתייחסת להגבלת סחירותם של השיקים בכיתוב "למוטב בלבד" קבע בית המשפט כי אין מחלוקת, והדבר ברור מעיון בצילום השיקים שצורף לערעור, כי שני השיקים נרשמו לפקודת משכירת הדירה, ובחזיתם יש שרטוט ("קרוס") וכן, בהדפסה, גם מצוין "למוטב בלבד". בגב השיקים, אף זאת ניכר מהצילום שצורף, חתימה הנחזית להיות בשם הנפרעת, אותה משכירת דירה.

המערערת טענה שלא הנפרעת הציגה את השיקים לפירעון כי אם כלתה של המערערת, שכך ביקשה לפרוע את השיקים לחשבונה היא.

לאחר שדן בטענה זו ובעמדת הבנק, קבע בית המשפט כי הוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי השיקים הוצגו לפירעון על ידי כלתה של המערערת בחשבונה שלה, למרות שהיא איננה הנפרעת ולמרות הרישום "למוטב בלבד" בחזית השיקים.

בית המשפט קבע, כי בהתאם להוראות סעיפים 1 ו- 2 (א) בחוק שיקים ללא כיסוי, נדרשים שני רכיבים עובדתיים – הצגת השיק לפירעון וסירוב של הבנק. רק התקיימותם של שני רכיבים עובדתיים אלו יוצר את אותו "שיק שסורב" בו דן החוק.

בית המשפט בחן את משמעותו של שיק אשר בחזיתו מתנוססת ההוראה "למוטב בלבד", וקבע כי בהתאם לסעיף 7 (א) לפקודת השטרות אשר קובע כי "שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר". יש להכריע משמעות הוראה זו, "למוטב בלבד", כך שההערה "למוטב בלבד" בחזיתו של שיק הינה, כי סחרותו של השיק נשללת. השיק אומנם כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא עביר. הבעלות בו היא בידי הנפרע, ואין הוא יכול להעבירה לאחר.

זאת ועוד, כאשר מוצג לפירעון בסניף בנק שיק בו סויגה העבירות כאמור, אין הבנק אלא שלוח לגביה ותו לא. שלוח שהרשאתו מוגבלת לגביית סכום השיק והפקדתו בחשבון הנפרע.

בית המשפט קבע, אפוא, כי צדקה המערערת בהצביעה על כך כי העברת שיק המשורטט ל"מוטב בלבד" על-ידי נפרע לבנק לצורך גבייתו נעשית באמצעות היסב השיק לבנק. ההיסב הופך את הבנק ל"אוחז" של השיק כמשמעו בסעיף 1 לפקודת השטרות. כאוחז זכאי הבנק לגבות את השיק כשלוח מבלי להוכיח את עובדת שליחותו (סעיף 37 (1) לפקודת השטרות). אולם, אין הבנק קונה זכות קניין בשיק המשורטט כאמור, אלא הוא מהווה שלוח לגבייה בלבד. כשלוח, הרשאתו של הבנק היא לגביית הסכום הנקוב בשטר והפקדתו בחשבון המוטב בשיק"

לפיכך, קבע בית המשפט, כי כאשר מוצג לפירעון שיק שעבירותו הוגבלה בביטוי "למוטב בלבד", הרשאתו של הבנק הינה לגביית הסכום הנקוב בשיק לשם העברתו לחשבון הנפרע בלבד. וממילא, שאם לא הנפרע הוא שהציג את השיק לפירעון ולא לחשבון הנפרע מבקשים לפרוע את השיק – הבנק מלכתחילה מנוע מפירעון השיק.

בית המשפט אף ציין, כי למעשה, כשחוזרים להגדרות החוק ובכל הנוגע לסירוב שיק, כאשר עסקינן בשיק "למוטב בלבד" שמבקשים לפרוע אותו שלא לחשבון הנפרע – אין זה כלל "שיק" מבחינת החוק. הרכיב העובדתי הראשון בהגדרת "שיק שסורב" כלל לא מתקיים והבנק כלל לא ימשיך בבדיקת הרכיבים הנסיבתיים שעשויים להביא לסירוב כגון היעדר יתרה מספקת.

בהתאם לאמור לעיל, קבע בית המשפט כי שני השיקים הוצגו לפירעון בחשבון של מי שאיננו הנפרע, והיה על הבנק שאצלו הוצגו השיקים לסרב לפרוע את השיקים על הסף, בלא להעבירם לעיון הבנק הנמשך – המשיב, ובלא להמשיך כלל לבדיקת האפשרות לפרוע אותם בהתאם למצב חשבון המערערת וממילא במצב זה, גם אין נכללים השיקים בשיקים הנמנים לפי החוק. אשר על כן קיבל בית המשפט את הערעור והורה על גריעת שני השיקים ממניין השיקים שסורבו על ידי הבנק לצורך הגבלת החשבון לפי החוק. ממילא שבכך גם בוטלה הגבלת החשבון.

נוכח העובדה שהבנק איננו אחראי לטעות שהביאה המערערת להצגת השיקים, אך מאידך התנגד שוב ושוב לטענות, קבע בית המשפט כי אין מקום לחיוב בהוצאות בגין ערעור זה. ניתן ביום 27.12.15; את המערערת ייצג עו"ד אייל כהן

עשא (השלום ת"א) 48898-07-15

* סקירת פסק הדין נערכה על ידי עו"ד הראל נוימן, שותף במשרד עוה"ד נוימן-שלזינגר. המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי בנקים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות, וייצוג עובדים מול מעסיקים.