פסקי דין אשר ניתנו לאחרונה קיבלו ערעורי לקוחות בנקים והורו על ביטול הגבלות על חשבונות בנק והוצאת שיקים שלא כובדו ממניין השיקים שסורבו

עו"ד הראל נוימן *

31/12/2018

תמצית פסקי דין העוסקים בביטולי הגבלות אשר הוטלה על חשבונותיהם של לקוחות בנק, כל זאת לאחר ששיקים שסורבו תחילה ולא כובדו, הוצאו ממניין השיקים שסורבו.

לתשומת לבכם – תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי הינו למנוע את תופעת השיקים החוזרים, ולפיכך הנטל המוטל על מערער לגריעת שיקים ממניין המסורבים הינו גבוה ולא רבים הם המקרים בהם מתקבל ערעור מסוג זה, תוך שבית המשפט מסיר את ההגבלה על החשבון, כפי שארע בפסקי הדין הנסקרים להלן.

עובדות המקרים:

1. קיומו של נוהג מוסכם להעמדת מסגרת אשראי זמנית

א. במקרה הראשון, אשר נדון בבית המשפט השלום בדימונה, סורבו 6 שיקים של המערערת, לאחר שמסגרת האשראי בחשבון בוטלה כנגד נטילת הלוואה והמערערת טענה כי היה לה סיכום פרטני עם הבנק באמצעות עובדיו, לפיו בכל פעם שמתקבל לפירעון שיק, הוא מכובד גם אם הוא חורג ממסגרת האשראי, וזאת בכפוף לכך שיופקד כסף לכיסוי החריגה יום לאחר תאריך פירעון השיק.

ב. הערעור נסוב אפוא על השאלה האם היה על המשיב לכבד את השיקים חרף החריגה ממסגרת האשראי ואי קיומה של יתרה מספקת בחשבון, בהתאם לנוהג מוסכם בין הבנק לבין המערערת (לטענת המערערת).

הוחלט:

לאחר שבחן את הראיות ושמע את העדויות שהובאו בפניו, קיבל כאמור ביהמ"ש את הערעור לאחר שקיבל את טענות המערערת המכוונות לסיפא של סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, לפיו הייתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים מכוח הסכם הנהוג עמה.

בית המשפט הורה לגרוע 4 שיקים מתוך ה- 6 לגביהם הוגש הערעור. לאחר שלא קיבל את טענת הבנק כי בכספים שהתקבלו הוא השתמש לפירעון שיקים אחרים, וקיבל את טענת המערערת כי אם היו אותם שיקים שהוחזרו מכובדים הייתה מפקידה כספים נוספים.

על יסוד כל האמור לעיל, קיבל כאמור ביהמ"ש את הערעור והורה ש- 4 מתוך 6 השיקים נשוא הערעור לא יובאו במניין השיקים שסורבו בחשבון, וכפועל יוצא מכך הורה ביהמ"ש כל ביטול ההגבלה שהוטלה על החשבון.

עשא (השלום דימונה) 6497-07-18 דורין סלומון נ' בנק לאומי סניף ערד (758)

בפני כב' השופט יורם ברוזה

2. הנחת הלקוח כי הבנק ימשיך בהתאם לנוהג, להעמיד לומסגרת אשראי זמנית

א. גם במקרה השני, אשר נדון בבית המשפט השלום בירושלים, סורבו 6 שיקים של המערערים, אנשים פרטיים, כאשר לטענתם, השיקים סורבו לאחר שמסגרות אשראי זמניות שהועמדו במקרים דומים קודם לכן, הופסקו על ידי הבנק באופן פתאומי, בחוסר תום לב ובלא מתן הודעה בתוך זמן סביר.

ב. המערערים טענו כי עקב הנחתם המבוססת על האופן בו נהג הבנק, כאמור, בהעדר כל הודעה אחרת מן הבנק, כי הבנק יעמיד להם מסגרות אשראי זמניות, היה להם יסוד סביר להניח שתהיה בחשבונם מסגרת אשראי מתאימה והשיקים יפרעו בעת שנמשכו, ולפיכך יש לבטל את מניין השיקים במניין השיקים שסורבו לצורך הגבלת החשבון.

הוחלט:

בית המשפט קבע, כי "הזמן הסביר" למתן הודעה למערערים על שינוי מדיניות העמדת המסגרות הזמניות, בנסיבות הענין הוא 14 ימים וזה לא ניתן למערערים, לפיכך הפר הבנק את חובתו ואת החוזה בין הצדדים.

בית המשפט ציין כי חרף העובדה שבפועל, גם בחלוף 14 הימים לא פעלו המערערים להסדיר את המצב בחשבונם, יש להקפיד עם הבנק ומהלכיו, שיהיו אלו ברורים ללקוח והולמים את הכללים הנהוגים, בין אם הלקוח פעל בתקופת ההודעה המוקדמת ובין אם לאו.

בהתאם לאמור, בית המשפט הורה על גריעת 4 מתוך 6 השיקים נשוא הערעור, שכן שיקים אלו, היו בתקופת 14 ימי "הזמן הסביר" של אי מתן ההודעה על ידי הבנק.

אשר על כן קיבל ביהמ"ש את הערעור והורה על גריעת 4 מתוך 6 השיקים נשוא הערעור ממניין השיקים לצורך הגבלת החשבון, ללא צו להוצאות.

עשא (השלום ירושלים) 43841-02-18 יעל חג'ג' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

בפני כב' השופטת מרים קסלסי

3. ביטול סירוב שיק משיקולי צדק

א. במקרה השלישי, אשר נדון בבית המשפט השלום בצפת, סורב שיק אחד של המערער, אשר ניהל בבנק חשבון אשר לבקשתו נסגר בתאריך 6.3.18.

ב. לטענת המערער, בעת סגירת החשבון, עמד החשבון על יתרת זכות בסך של כ- 7,500 ₪ והוא עבר לנהל את פעילותו העסקית, עסק של שיפוצים והדברה, במסגרת חשבון בנק אחר, אליו הועברה יתרת הזכות הנ"ל, מסיבות של תנאי ניהול חשבון טובים יותר.

ג. עוד טען המערער, כי בעת סגירת החשבון לא דאג להשאיר בו כספים כלשהם, שכן דאג לפנות לכל מי שמשך לטובתו שיק מחשבון הבנק, לצורך החלפת השיק לשיק מן החשבון החדש שפתח, למעט שיק אחד, אותו שכח, לטענתו. שיק יחיד זה היה נשוא הערעור.

הוחלט:

יודגש, כי בית המשפט קבע כבר בראשית החלטתו, כי הבנק פעל כשורה ועל פי הדין עת החזיר את השיק, וכי האחריות לחזרת השיק מוטלת במלואה על המערער, אשר אף בנסיבות העניין, התברר כי אין זו הפעם הראשונה בה זכרונו של המערער בוגד בו: "שכח. פשוט שכח".

בהתאם לאמור, סבר בית המשפט כי למעשה טענותיו של המערער הנן מן התחום של "שיקולי צדק", לפיהם כידוע, קיימת פסיקה הקובעת כי בנסיבות חריגות ניתן לבטל שיק ממניין השיקים שסורבו, משיקולי צדק. וכי עילות הביטול הקבועות בחוק, אינן מהוות רשימה סגורה, וכי ניתן, בנסיבות חריגות, משיקולים של צדק, לבטל את הבאתו של שיק במניין שיקים שסורבו.

בית המשפט קבע במקרה זה, כי מדובר במקרה חריג אשר בנסיבותיו יש לקבל טענות המערער, ואין להיות אדיש למצבים בהם סורבו שיקים בנסיבות שלא היו בשליטתו או בידיעתו, בפועל או בכח של בעל החשבון. לפיכך, במקרים מסוג זה אך מתבקש שבית המשפט יפעיל את שקול דעתו מטעמי צדק ומניעת עיוות דין,עיוות דין אשר במקרה זה, משמעותו הגבלת המערער.

בית המשפט הדגיש כי שיקול הדעת יופעל כמובן במשורה ורק באותם מקרים נדירים שטעמי צדק מיוחדים יחייבו הפעלתו.

בית המשפט ציין כי המערער הנו בעל עסק עצמאי, וכי אין צורך להכביר מילים על משמעות ניהול עסק עצמאי, הקשיים הנובעים מכך ולרבות מגע מול ספקים, לקוחות וכיוצא באלו, והעובדה כי עסקינן בשיק אחד ויחיד אשר סורב, בנסיבות בהן המערער טוען כי שכח בדבר משיכתו והוכח כי מיהר ושילם תמורתו, מחזקת את גרסתו של המערער כי למרות העובדה כי חשבון הבנק כמעט הוגבל, אין מדובר במי שעושה שימוש לרעה בחשבון הבנק שלו "ומפזר" שיקים, וקבע כי המערער פעל בתום לב ולא מתוך כוונה ליצירת מצב, אשר תכלית החוק הנה מניעתו ולא עשה שימוש לרעה בשיק.

בהתאם לאמור, בית המשפט הורה, משיקולי צדק, על גריעת השיק נשוא הערעור, ממניין השיקים לצורך הגבלת החשבון, ללא צו להוצאות.

עשא (השלום צפת) 58255-03-18 בנימין עטר נ' הבנק הבינלאומי הראשון

בפני כב' השופט רונן פיין

4. חוסר תום לב בהתנהלותו של הבנק מהווה עילה לגריעת שיקים ממנין השיקים שסורבו.

א. במקרה הרביעי, אשר נדון בבית המשפט השלום בחיפה, המערער טען, כי בינו לבין הבנק נוצר הסכם מכללא, שהתקיים לכל תקופת פעילות החשבון, על-פיו אפשר הבנק לחשבון להימצא ביתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי בעשרות אלפי שקלים למשך מספר ימים, עד להפקדת כספים לסילוק החריגה.

הוחלט:

ב. בית המשפט קיבל את הערעור בהתייחס ל-2 שיקים שלפני משלוח מכתב ההתראה, לאחר שפסק כי טענות המערער לגבי הסכם מכללא עם הבנק אינן יכולות לעמוד, ככל שהן מתייחסות לתקופה שלאחר משלוח מכתב ההתראה. במכתב זה הביע הבנק את דעתו כי מעתה ואילך בכוונתו להקפיד על עמידת החשבון במסגרת האשראי וכי לא יכבד שיקים שיובילו לחריגה. אולם התנהגות הבנק לימדה את המערער כי הבנק אינו פועל לפי המסר הכלול במכתב ההתראה. ברצותו, הבנק "מעלים עין" מחריגה, וברצותו, מסרב לפירעון שיקים, והכל "משיקולים עסקיים" שטיבם לא ידוע לו.

ג. בית המשפט קבע כי חוסר תום לב בהתנהלותו של הבנק מהווה עילה לגריעת שיקים ממנין השיקים שהובילו להגבלת החשבון, וכי אף על פי שאין מדובר בעילה הנזכרת מפורשות בסעיף 10 לחוק, אין להלום ששימוש הבנק בזכויותיו על-פי הסכם האשראי בינו לבין המערער יהא מנותק מחובת תום הלב.

ד. בית המשפט אף קבע כי את התיבה "שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו", הנזכרת בסיפא של סעיף 10(א)(3) לחוק, יש לפרש כמתייחסת לשימוש בתום לב בזכויותיו של הבנק על-פי ההסכם בינו לבין המערער.

ה. אשר על כן קיבל ביהמ"ש את הערעור והורה על גריעת שני שיקים מרשימת השיקים שפורטה ב"הודעה על החלת הגבלות". כמו-כן חויב הבנק לשלם למערער את הוצאות הערעור בסך כולל של 3,000 ₪.

עשא (השלום חיפה) 66693-06-18‏ ‏ אלכסנדר גוטליב נ' בנק הפועלים בע"מ סניף ראשי חיפה

בפני כב' השופט אורי גולדקורן

סקירת פסקי הדין נערכה על ידי עו"ד הראל נוימן, שותף במשרד עוה"ד נוימן-שלזינגר.

המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי וערבי בנקים, ייצוג חברות וגופים עסקיים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות, וייצוג עובדים מול מעסיקים.