ביהמ"ש קבע כי הבנק הפר את חובתו, ו"עצם את עיניו" בהתנהלותו

ציטוטים ממיני-רציו שפורסם באתר נבו:

* ביהמ"ש קבע כי הבנק הפר את חובתו, ו"עצם את עיניו" בהתנהלותו. יחד עם זאת, אין לפטור את התובע מאחריות. בנסיבות העניין, יש לחלק את האחריות בין הצדדים באופן שווה.

עסקינן בתביעה שעניינה בנזקיו האישיים של התובע, שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מרשלנותו של הבנק, ומהפרת חובותיו כלפיו.

בית המשפט פסק כלהלן:

אין ספק, שככל שרמת הסיכון עולה, ובענייננו, הערבות הייתה בלתי מוגבלת בסכום, וכללה את כל חיובי הלקוח כפי שיהיו מעת לעת, אזי מוגברת חובת הגילוי של הבנק. הלכה פסוקה היא, שבנק חב חובת זהירות מוגברת לא רק ללקוחותיו, כי אם גם כלפי צד שלישי, שלגביו יכול הבנק לצפות, כי ינזק אם לא ינקוט אמצעי זהירות סבירים כלפיו, למניעת סיכון.

חובת הגילוי החלה על תאגיד בנקאי, שואבת את חיותה מעיקרון תום הלב. חובת תום הלב דורשת כי בנקאי נדרש למסור לערב מידע מספיק על השלכותיו של המסמך עליו הוא חותם. מעמדו של הבנק וחוסר איזון שבינו לבין הערב מטיל עליו חובת גילוי מוגברת.

במקרה דנן, לאור טענת הנתבע כי התובע לא היה מעורה בענייני החברה ובהתנהלות הבנקאית בחשבונה, מוטלת על הבנק חובת גילוי אקטיבית, על מנת ללמוד כי הערב מודע להיקף החובות להם הוא עורב. לא הוכח כי הבנק החתים את התובע על הערבות בפני פקיד בנק, ושהוסברה לו משמעות ערבותו.

הבנק הפר את חובתו, ופעל תוך "עצימת עיניים", כאשר ראה לנגד עיניו רק את האינטרס האישי שלו. הבנק בחר להתעלם ממסמכי היסוד של החברה, וקיבל את הפרוטוקולים שהוצגו בפניו, כמו שהם. הגם, שטרח "לבטח" עצמו על ידי "כתב ערבות", מבלי שביאר את נסיבות החתימה. אשר על כן, יש לייחס לו אחריות במקרה דנן.

יחד עם זאת, אין לפטור את התובע מכל אחריות. בנסיבות העניין, יש לחלק את האחריות בין הצדדים בחלקים שווים, קרי – בשיעור של 50% לכל צד.

(ת"א) 47277/05 - ביהמ"ש השלום בתל אביב - יפו

פורסם בנבו, 4/12/2016

לכניסה לאתר נבו לחץ [כאן]