ביהמ"ש המחוזי בחיפה נעתר לבקשת רשות להתגונן נגד תביעה כספית בסך של כ 4,000,000 ש"ח אשר תבע בנק דיסקונט

* עו"ד טל בוטל-שפיס

27/10/13

תא"ק 14896-10-11 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' מ. המוביל החדש (1990) בע"מ ואח'

ביהמ"ש נדרש לדון בבקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המוביל ואח' נגד תביעה כספית שהגיש נגדם בנק דיסקונט.

הבנק הגיש תביעה לתשלום חוב בסך של כ 4,000,000 ש"ח בגין משיכות יתר שביצעה המוביל החדש בחשבון שניהלה בבנק - חשבון עובר ושב דביטורי.

הבנק נסמך בתביעתו על התחייבויות חברת המוביל לשלם לבנק, לפי דרישתו הראשונה, כל סכום המגיע לבנק אם וכאשר יהפוך חשבון הבנק לחשבון דביטורי, בתוספת ריבית, עליה הוסכם בין הצדדים, וכן על התחייבויות יתר הנתבעים (המבקשים בבר"ל) אשר הינם ערבים כלפיו, בהתאם לכתבי הערבות עליהם חתמו.

עובדות צריכות:

ביום 24/1/08 חתמו הנתבעים 2-4 - אשר הינם בעלי המניות בחברת המוביל החדש (הנתבעים 3 ו 4 הינם עובדים בחברה כנהגי משאיות, והנתבע 2 היה מנהל בחברה) - על כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" שאינה מוגבלת בסכום, ערבות שאינה ערבות יחיד.

ביום 24/1/08 חתמו הנתבעים 5-6 על כתב ערבות ל"כל חוב" מוגבלת בסכום "ערבות יחיד", על סך של 4,500,000 ₪.

ביום 30/7/08 חתם הנתבע 7 על כתב ערבות מתמדת "לכל חוב" מוגבלת בסכום "ערבות יחיד" בסך של 160,000 ₪.

תמצית טענות המבקשים בבר"ל:

ביום 24/1/08 נחתם בין הצדדים הסדר, אשר נוסח על ידי הבנק, שהוכתר בכותרת: "הסדר לפירעון חובנו לבנק" .

המבקשים הפנו לחתימותיהם על גבי ההסדר הראשון ואל שמות המופיעים בו וטוענים, בין היתר, כי ערבותם של המבקשים 5 ו- 6 הוגבלה לסך 450,000 ₪ בלבד, וכי מבקשים אלה הפקידו סך של 96,000 ₪ ומשכך, פחת גובה ערבותם ואינו עומד על הסכום לו טוען הבנק.

נטען עוד, כי כפי שעולה מכרטסת הנהלת החשבונות אשר צורפה לבר"ל, עומד הסכום אשר שולם לבנק על סך 2,802,670 ₪, סכום העולה על סכום הערבות של המבקשים 5 ו-6. מתוך שכך, פקעה ערבותם של מבקשים אלה, כנטען על ידם.

באשר למבקש 7, נטען כי מבקש זה כלל אינו חתום על הסדר מיום 24/1/08 והוא לא נטל בו כל חלק. נטען, כי בסמוך לאחר חתימת הערבות של המבקש 7 פנה אליו אחיו וטען כי חברת המוביל החדש רוצה למכור משאית וכי במקומה ביקש הבנק שיעבוד רכב אחר. בתוך שכך, התבקש המבקש 7 לשעבד את הג'יפ שלו ובמסגרת זו נדרש על ידי הבנק לחתום על טפסים שונים וביניהן על טופס הערבות על סך 160,000 ₪. המבקש 7 טוען, כי הבנק שחרר את השעבוד שהוטל על הג'יפ וכי ערבותו פקעה יחד עם שחרור שיעבוד הג'יפ. לגרסתו, מזה שנים רבות הוא לא קיבל כל דרישה מאת הבנק ביחס לחוב, כביכול.

באשר למבקשים 1-4 נטען, כי ההסדר נחתם בעושק, תוך ניצול מצוקתם הכלכלית והנפשית תוך הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליהם, והכל, כנטען, על מנת לקשור עימם עסקה של מתן שירותים בתנאים בלתי סבירים.

תמצית טענות הבנק בבר"ל:

לטענת הבנק, משלא עמדו המבקשים בהסדר החוב מיום 24/1/08, נחתם בין הצדדים הסדר שני לפירעון חובות המבקשים לבנק נושא תאריך 9/7/10, וכי אחר שלא עמדו המבקשים אף בהסדר זה, נחתם לבקשת המבקשים הסדר נוסף שלישי ביום 14/4/11 , אשר נועד להסדיר את פירעון חובם לבנק.

משלא עמדו המבקשים בהתחייבויותיהם כלפי הבנק והפרו את ההסדרים השונים, הועבר חשבון הבנק לטיפול משפטי.

נטען, כי לבקשת הרשות להתגונן לא צורפו תצהירי כל המבקשים, מצהיר אחד לא התייצב לחקירה על תצהירו, ולא ניתן נימוק, הסבר או הצדקה כלשהי לאי הגשת תצהירים כאמור.

לטענת הבנק, בשים לב לכך שטענות המבקשים 2-4 הינן בעיקר טענות במישור האישי, רגשי: עושק ואילוץ, הרי שאי הגשת תצהירים מטעמם מאיינת את טענותיהם לחלוטין. בעניין זה, טוען הבנק, כי ניתן להתרשם מעדותם של המבקשים אשר העידו בפני בית המשפט, כי אין מדובר באנשים חלשי אופי, אשר הבנק יכול היה לאלצם ולכפות עליהם לחתום על הסכמי פריסת חוב וכיוצא באלה.

עוד טען הבנק כי יש לדחות את טענת המבקשים בקשר לעושק, בין היתר מהטעם שלא הוכחו היסודות הדרושים לביסוס טענה זו וכן מאחר שהמבקשים בחרו להמשיך ולנהל את חשבונם במשך שנים ולחתום על שני הסדרים נוספים.

עוד טוען הבנק, כי סכומי החוב אושרו על ידי המבקשים בחתימתם על ההסדרים השונים וכי אף בכתב סיכומיהם לא חלקו המבקשים על קיומו של החוב, אלא כל שביקשו הוא, התערבותו של בית המשפט בהסדר הפריסה. לטענת הבנק, יש לראות בכך הודאה של המבקשים בחוב ולפיכך יש לדחות את הבקשה בהתייחס לסכומים אותם אישרו המבקשים כי הם חייבים לבנק.

דיון ומסקנות:

אופיו של ההליך דורש התייחסות אל הטענות אשר נטענו בתצהירים אשר הוגשו בתמיכה לבר"ל, כאילו הן טענות אשר יוכחו, ובית המשפט אינו נדרש, בהליך מסוג זה, לקביעת ממצאי מהימנות, למעט במקרה בו גרסת המבקש קרסה בחקירה נגדית.

בשלב זה של בקשת רשות להתגונן אין בית המשפט בוחן האם יעלה בסופו של יום בידי הנתבע להוכיח את טענותיו, ודי בכך שהנתבע יציג הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שייעתר בית המשפט לבקשתו ותינתן לו רשות להתגונן.

הלכה היא, כי על מבקש בקשת רשות להתגונן להתכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו. עליו להביא בתצהירו תשתית עובדתית מלאה ומפורטת לגבי כל אחת מטענותיו, וככל שעסקינן בטענות הגנה הנוגעות להיבט חשבונאי מחמירה הפסיקה ודורשת רמת פירוט גבוהה במיוחד, חישוב וכימות הטענות.

בהמ"ש קבע כי גם אם קיים קושי לקבל באופן מלא ובלתי מסויג, את גרסאותיהם של המבקשים הרי שאין זה השלב לקבוע ממצאי מהימנות ודי בכך שגרסתם לא קרסה, כדי שתינתן להם רשות להתגונן.

בנוסף נקבע באשר לסכומים אשר נטען, כי המבקשים חבים לבנק, הם הציגו פירוט והגנה אפשרית, לרבות הסכום הכולל אותו שילמו, לטענתם, ובכך למעשה ביססו את זכותם לקבל רשות להתגונן מפני התביעה.

וכן כי טענותיהם של המבקשים - הן בעניין יתרת חובם כלפי הבנק והן בעניין התחייבויות מכוח כתבי הערבות שנחתמו, טעונות בירור עובדתי ומפורט ולפיכך, יש ליתן למבקשים רשות להתגונן.

בהמ"ש קבע כי ראוי ליתן במצב דברים זה רשות להתגונן.

המבקשים יוצגו על ידי ב"כ עו"ד גסאן אבו ורדה.

* סקירת פסק הדין נערכה על ידי עו"ד טל בוטל-שפיס בעלת משרד עוה"ד בוטל-שפיס פריש המתמחה במשפט מסחרי - אזרחי ודיני בנקאות.

לצפייה בפרופיל משרד עו"ד וגישור בוטל-שפיס פריש לחץ : [כאן]