בנק חויב לפצות חברה בגין הנזק שנגרם לחברה עקב אי מתן הודעה מוקדמת כדין, בטרם העמדת האשראי לפרעון מיידי.
תמצית פסק דין של בית המשפט העליון, אשר קבע כי משלא התקיימה דרישת המיידיות, המאפשרת הפסקת מתן אשראי באופן מיידי, בנק הפר את חובת מתן ההודעה המוקדמת, המהווה תנאי הכרחי להפסקת אשראי, ובגין זאת, יהיה על הבנק לפצות את החברה בגובה הנזק שגרם מחדל זה.
עו"ד הראל נוימן*
04/07/2014
עא 459/13 אלמודן בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
בפני הרכב השופטים כבוד השופט י' דנציגר, כבוד השופט י' עמית, כבוד השופט נ' סולברג.
עובדות המקרה:
המערערת, חברה פרטית הפעילה בשוק ההון, קיבלה אשראי מהבנק לשם מימון עסקיה בשוק ההון בעוד תיק ניירות הערך שלה שימש כבטוחה. בין הצדדים נערך הסכם אשראי ובשלב מסוים, הבנק הודיע לחברה על העמדת האשראי לפרעון מיידי נוכח טענתו לירידת יחס הפירעון.
החברה הגישה תביעה לביהמ"ש המחוזי נגד הבנק בטענה כי באי מתן הודעה מוקדמת בטרם העמדת האשראי לפרעון מיידי, הפר הבנק את חובותיו כלפיה וגרם לה לנזק כספי.
התביעה נדחתה בבית המשפט המחוזי והחברה הגישה, כאמור, את הערעור אל בית המשפט העליון.
הדיון נסב אפוא אודות השאלה האם הפר הבנק חובה מחובותיו בהעמדת האשראי לפרעון מיידי, ובפרט האם חלה עליו חובת הודעה מוקדמת בטרם העמדת האשראי לפרעון, ואם כן – האם עמד בחובתו זו.
הוחלט:
בית המשפט העליון קיבל את הערעור, השיב את הדיון לבית המשפט המחוזי, ופסק כי:
החוק והפסיקה קובעים כי בנק איננו מחויב להעניק שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח, ויש בידו להפעיל את שיקול דעתו העסקי תוך מתן משקל לפרמטרים רלבנטיים בעניין זה.
בנק רשאי להימנע ממתן אשראי ללקוח או מהמשך מתן אשראי במטרה להבטיח בין היתר את החזר כספו.
לצד זאת, משנחתם הסכם אשראי על הבנק לכבדו.
בנק איננו רשאי להפסיק את האשראי כפי חפצוֹ בלא סיבה מוצדקת, וזכותו לביטול אשראי כפופה לחובת תום הלב ולקיום ההסכם בדרך מקובלת.
שיקול דעתו הבלעדי של הבנק איננו מספיק אלא נדרש כי תתקיים אחת ההתרחשויות המצדיקות את הפסקת האשראי.
בתיק בו דן פסק הדין, אף נקבע כי מכלול הנסיבות הצדיק את ביטול האשראי נוכח הפרת ההסכם בעניין יחס הכיסוי ונוכח היות הבטוחה נתונה בסיכון מיוחד.
באשר לחובה ליתן הודעה מוקדמת, פירש בית המשפט את ההסכם וקבע כי לנוכח נוסח תתי הסעיפים הרלבנטיים, אותם יש לקרוא כמכלול, ולנוכח הפסיקה בעניין, את החריג לכלל, המתיר הפסקה מיידית של האשראי, יש לקרוא יחד עם דרישת המיידיות.
כלומר, באותה סיבה המצדיקה את הפסקת האשראי צריך להתקיים יסוד של דחיפות, שיצדיק ביטול מיידי של מסגרת האשראי, ללא מתן הודעה מוקדמת.
בית המשפט העליון קבע, כי כאמור, לפי הפסיקה, בנק נדרש להצביע על סיבה מוצדקת על מנת להורות על הפסקת אשראי, ואין די בשיקול דעתו הבלעדי. נפסק, כי המדרג בין תתי-הסעיפים בהסכם מלמד כי לשם הפסקת האשראי בלא מתן הודעה מוקדמת אין די באותה סיבה מוצדקת, אלא יש להצביע על "דבר מה נוסף" שהוא יסוד המיידיות.
בית המשפט קבע כי הסיבה המוצדקת בגינה הבנק מפסיק את האשראי צריכה לכלול מידה של דחיפות, באופן שמכלול הנסיבות שנוצרו אינו מותיר שהות ליתן הודעה מוקדמת, ויש צורך להורות על הפסקת האשראי באופן מיידי.
בית המשפט אף הדגיש בפסק הדין, כי במידה ובכל מצב בו קיימת סיבה מוצדקת להפסיק את האשראי רשאי הבנק לבצע זאת באופן מיידי, ללא מתן הודעה מוקדמת, תרוקן מתוכן חובת ההודעה המוקדמת.
נפסק, כי מטרת חובת ההודעה המוקדמת היא לאפשר שהות קצרה לחייבים שיש הצדקה להפסיק את האשראי שניתן להם, לשם התארגנות.
על פי פסק הדין, ניתן לוותר על מתן הודעה מוקדמת במצבים בהם נדרשת הפסקת האשראי באופן מיידי. גישה כלפי הסכם אשראי, לפיה יש להעדיף פרשנות המאפשרת ללקוח להתכונן לקראת הפסקת האשראי כאשר לא קיים סיכון מיידי לכספו של הבנק, מתיישבת גם עם חובת הבנק לקיים את ההסכם בתום-לב, עם חובת הזהירות ועם חובת האמון המוטלת על הבנק.
נפסק כי בנסיבות העניין, יסוד המיידיות לא התקיים באופן שהצדיק שלא לתת הודעה מוקדמת כפי שמורה ההסכם, וכי ההודעות שנתן הבנק לחברה אינן באות בגדר הודעה מוקדמת.
לפיכך, בית המשפט העליון קבע כי הבנק לא מילא אחר חובת ההודעה המוקדמת המצויינת בהסכם, תנאי אשר בלעדיו איִן בכוחו להפסיק את מתן האשראי.
לפיכך, הערעור כאמור התקבל והתיק הושב לביהמ"ש המחוזי לקביעת גובה הנזק שנגרם לחברה בגין מחדל הבנק.
את המערערת ייצגו עו"ד הלל איש שלום ועו"ד נתי אגמון
*הסקירה נערכה על ידי עו"ד הראל נוימן, שותף במשרד עוה"ד נוימן-שלזינגר.
המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי וערבי בנקים, ייצוג בהליכי ערעור כנגד הגבלת חשבון בנק, ייצוג חברות וגופים עסקיים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות.
מובהר, כי המידע המופיע בסקירה זו, מוגש בצורה קלה ועניינית, ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי.
|