בית המשפט המחוזי דחה ערעור על הכרעת מנהלים מיוחדים לחברה בפירוק, אשר דחו את תביעת חוב של בנק בגובה 10 מיליון ש''ח

ביהמ"ש המחוזי קבע כי בהסכמי ההלוואה שבין הבנק לחברה אין בסיס לחיוב בעמלת פירעון מוקדם כאשר הבנק, להבדיל מהחברה, הוא שיוזם את הפרעון המוקדם, שכן בהעדר הרשאה מפורשת לגביית עמלה מסוימת, הבנק איננו רשאי לגבותה, ובנסותו בכל זאת לגבותה הוא פועל בחוסר תום לב.

ציטוטים ממיני-רציו שפורסם באתר נבו:

על מנת שהבנק יוכל לדרוש עמלת פירעון מוקדם של הלוואה, במקרה שהוא זה שיוזם את הפירעון המוקדם, עליו להצביע על תניה חוזית כלשהי המתירה לו לגבות עמלה כזו.

ערעור על הכרעת המנהלים המיוחדים לחברה בפירוק, אשר דחו את תביעת החוב של הבנק.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ופסק:

בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב, ניתן להחיל את תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לביהמ"ש לכלול בפסק דינו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, כאשר לדעתו אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, וכאשר אלה תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בו טעות שבחוק. במקרה זה ניתן לדחות את הערעור על בסיס תקנה זו, אך גם לגופו של עניין. בהסכמי ההלוואה שבין הבנק לחברה אין למצוא בסיס לחיוב בעמלת פירעון מוקדם במקרה שבו הבנק, להבדיל מהחברה, הוא שיוזם את הפרעון המוקדם. בהעדר הרשאה מפורשת לגביית עמלה מסוימת, הבנק איננו רשאי לגבותה, ונוהל 454 שהוציא המפקח על הבנקים אינו מתייחס למצב שבו היוזמה לפירעון מוקדם היא של הבנק. מעבר לכך, כאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון, ראוי ליתן פירוש דווקני לחיוביו של החייב, באופן שיוכרו רק חיובים מפורשים. מכוח כלל זה, נדחתה בעבר תביעתו של בנק לתשלום עמלת פירעון מוקדם מאת חברה חדלת פירעון, כאשר היוזמה לפירעון המוקדם היא של הבנק. דרישת הבנק לתשלום עמלה בגין אי מסירת הודעה מוקדמת, שעה שהוא היה זה שהורה על הפירעון המוקדם, משוללת יסוד ויש בה מידה בלתי מבוטלת של חוסר תום לב מצידו של הבנק.

עשא (ת"א) 31676-07-16‏ ‏ בנק הפועלים בע"מ נ' עוה"ד עדי פיגל וחגי אולמן מנהלים מיוחדים של קמור בע"מ

פס"ד מיום 2/05/2017 - פורסם בנבו

לצפייה בהחלטת ביהמ"ש באתר נבו לחץ [כאן]