בית המשפט הפטיר ערב מערבותו עקב אי מילוי חובת היידוע כלפיו ע"י הבנק

* עו"ד זמירה שחר

25.10.14

הנתבע ב- ת"א 17551-10-09 בנק הפועלים נ' גרנות , ערב להלוואת משכנתא אותה נטלה החייבת העיקרית מהבנק. לאחר מימוש הנכס המשועבד, נתבע הערב על יתרת סכום החוב של החייבת לבנק .

בית המשפט ( כב' השופט אורי גולדקורן ) קבע כי על בנק, שהינו במעמד עדיף ביחסיו עם לקוחו, רובצת חובת אמון. חובת האמון הבנקאית, שהינה יציר הפסיקה, משתנה ומושפעת מנסיבות המקרה. בין הפעולות הבנקאיות המקימות חובת אמון גבוהה מנויות הוצאת כתב ערבות ועסקאות העוסקות במשכון נכס למגורים. נגזרת של חובת האמון הינה חובת גילוי רחבה מצדו של הבנק בכל התקשרות בינו לבין לקוחו, ואף היא משתנה על-פי הנסיבות. חובת היידוע, שהינה חלק מחובת הגילוי והקבועה בסעיף 26 לחוק הערבות, נועדה לאפשר לערב לצמצם את הסיכונים המוטלים עליו בשל ערבותו, באמצעות הפטרתו מנשיאה בנזק כלכלי שיכול היה למנוע לו היה יודע מבעוד מועד על ההרעה במצב החוב העיקרי.

אי קיום חובת היידוע הכללית הקבועה בסעיף 26(א) תביא לסעד של הפטרת הערב "עד כדי הנזק שנגרם לו בשל כך", ואי קיום חובת היידוע בסעיף 26(ד) - שהיא מקרה פרטי של חובת היידוע הכללית - תביא לכך ש"לא יהא הערב היחיד חייב בפירעון המוקדם".

התוצאה של הפטרה, חלקית או מלאה, מותנית בשניים: יש להראות כי נגרם לערב נזק וכי קיים קשר סיבתי בין הפרת חובת היידוע לבין הנזק.

במקרה הנדון, הבנק לא הצליח להרים את נטל השכנוע המוטל עליו, ולא הוכיח :

א. כי נשלחו התראות לנתבע ב. כי נשלחו בדאר רשום ג. כי הגיעו לידיו.

בית המשפט קבע כי משלא עמד הבנק בחובת הראיה כי קיים את חובת היידוע, אין צורך בהבאת ראיות מטעם הנתבע. די בכך שלא הוכח משלוח ההתראות בדואר רשום, כמצוות סעיף 26(ה) לחוק הערבות. אולם אף אם נניח כי הבנק עמד בחובת הבאת הראיות, נראה כי עלה בידי הנתבע לסתור את עדות נציג הבנק ולקעקע את ההנחה לפיה ההתראות הגיעו לידיו.

כמו כן, הערב הוכיח במידת הוודאות הנדרשת לפי מאזן ההסתברויות, כי תשלומה המידי של ההלוואה שמועד פירעונה הוקדם, הוא הנזק שנגרם לו .הוא הוכיח כי אילו ניתנה לו הודעה יכול היה לקיים את חיוביה של החייבת העיקרית ולהשלים במקומה את שאר התשלומים בהתאם להסכם ההלוואה ובכך "להיכנס בנעליה". הוכח אף הקשר הסיבתי בין אי-מתן ההודעה לבין נזק זה. לו היה מכתב ההתראה הראשון, שכלל הודעה על חוב פיגורים קטן, מגיע לערב, עת עדיין היה בקשרי עבודה עם החייבת העיקרית, ניתן לקבוע בהסתברות גבוהה כי כדור השלג היה נעצר מיד בתחילתו.

ולסיכום: מאחר ונזקו של הערב הנתבע, כתוצאה מהפרת הבנק את חובות היידוע כלפיו, הינו כגובה סכום ההלוואה שהועמד לפירעון מידי, ולמצער כגובה התביעה, אין הוא חייב ביתרת סכום הפירעון המוקדם, המהווה את הסעד שבכתב התביעה. התביעה נגד הערב נדחתה והבנק חוייב בהוצאות בסך 37,500 ₪ .

את הנתבע ייצג עו"ד אייל פרח

* משרד עו"ד זמירה שחר עוסק בתחום האזרחי והמסחרי.