בית המשפט דחה תביעת בנק כנגד ערב, עקב אי מתן הסבר לערב לעניין החוב לצרכו ניטלה ההלוואה, והסיכון לו הערב חשוף

השופטת קבעה כי הבנק הפר את חובת ההסבר לערב,
ופטרה את הערב מחבותו לחוב הלווה.

* עו"ד הראל נוימן

29/1/12

תמצית פסק דין העוסק בחובתו הסטאטוטורית של בנק לגילוי ביחס למהות החוב לצרכו ניטלה הלוואה, על מנת שהערב ידע מה הסיכון אליו הינו נחשף בהסכימו לערוב ללווה. מאחר והבנק לא הוכיח כי נתן הסבר לנתבע לעניין החוב לצרכו ניטלה ההלוואה, פטור הערב מערבותו.

עובדות המקרה:

הבנק הגיש תביעה כספית, בסכום קצוב לביצוע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, כנגד ערב מוגן, שהינו עולה חדש אשר אינו בקיא בשפה העברית, לא בקריאה ולא בהבנה, בגין ערבותו להבטחת הלוואה שהעמיד הבנק לחייב העיקרי.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה, וקיבל רשות להתגונן רק ביחס לטענותיו שהעלה, לפיהן הוטעה על ידי הבנק, או כאילו הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיו.

הנתבע טען, כי נציגת הבנק בפניה חתם על הערבות לא הסבירה לו את משמעות המסמך עליו חתם וזאת למרות שראתה כי הינו עולה חדש, אינו שולט בשפה העברית ואין ביכולתו לקרוא ולהבין את המסמכים עליהם חתם. הנתבע טען כי הוטעה גם ע"י הבנק וגם ע"י החייב העיקרי, אשר סיפר לו כי מדובר בהלוואה שניטלה לצורך תשלום שכר טרחת עו"ד, כשבפועל ההלוואה נועדה לסלק חובות קיימים.

הוחלט:

בית המשפט דחה את התביעה ופסק כי אדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב, חזקה עליו אשר חתם לאור הסכמתו יהא תוכן המסמך אשר יהא.

יחד עם זאת, נקבע בפסק הדין כי הכלל כאמור, אינו גורף, קיימים לו חריגים ואף אין בו כדי לפטור את התובע שהוא בנק, מחובותיו ע"פ החוק, למתן הסבר מתאים ביחס למהות המסמכים והשלכות החתימה עליהם.

ביהמ"ש פסק כי בנסיבות בהן מדובר בערב שהינו עולה חדש, חלה חובה מוגברת על הבנק לוודא כי הערב מודע לתוכן פרטי ומשמעות הערבות עליה חתם. בנסיבות העניין, הועדפו עדויות הנתבע והחייב העיקרי.

עוד קבע ביהמ"ש, כי בניגוד לטענת הבנק, יש חשיבות רבה כי הערב יבין האם מדובר בערבות לנוטל ההלוואה שכבר היה מצוי ביתרת חובה והיו לו הלוואות קודמות אשר ממוחזרות, או שמדובר בהלוואה חדשה שנועדה לצורך ספציפי.

במקרה דנן, ברור כי הנתבע אשר אינו מבין עברית, אף אינו יודע לקרוא עברית. לפיכך, ולמרות ההלכה בדבר חתימה על מסמך כמשקפת הסכמה לתוכנו, אין ספק כי בהעדר הוכחה להסבר בע"פ שניתן לנתבע, לא ניתן להניח שהנתבע הבין את האמור בסעיפים אשר בצידם חתם.

במקרה בו עוסק פסק הדין, המדובר היה בהלוואה שנועדה להחליף במרביתה חוב קיים. ביהמ"ש פסק כי משלא נסתרה גרסת הנתבע כי סבר שההלוואה נועדה לצורך ספציפי – סכום כספי לתשלום לעו"ד, ומשלא הוכח באופן פוזיטיבי, כי הובהר לנתבע שהמדובר בהלוואה אשר ברובה נועדה לכסות חוב ולמחזר הלוואות קודמות, הפר הבנק את חובת הגילוי כאמור.

ביהמ"ש קבע כי חובת הגילוי ביחס למהות החוב לצרכו ניטלה ההלוואה נועדה על מנת שהערב ידע מה הסיכון אליו הינו נחשף בהסכימו לערוב ללווה. בניגוד לטענות הבנק, ההנחה היא כי כאשר ההלוואה נועדה להחליף הלוואה קודמת או לכסות יתרת חובה שכבר נוצרה, הערב חשוף לסיכון מוגבר. המדובר בחובת גילוי סטאטוטורית ומשלא הוכיח הבנק כי נתן הסבר לנתבע לעניין החוב לצרכו ניטלה ההלוואה, פסק ביהמ"ש כי פטור הערב מערבותו.

בפסק הדין נקבע כי חוק הערבות אינו דורש קשר סיבתי בין אי הגילוי לבין החתימה על כתב הערבות ובכל מקרה שלא ניתן הגילוי, יהיה פטור הערב מערבותו. לפיכך, אין בטענה כי הנתבע הוא זה שבחר לא לשאול, או כי היה מסכים ממילא לחתום (הגם שלא הוכחה), כדי להועיל לבנק.

החובה המוטלת על הבנק, גם ללא חובת הגילוי הספציפית הקבועה בחוק הערבות, הינה כי הערב יבין את מהות החיוב הנערב לרבות הפרטים הרלוונטיים אשר הערב זכאי להביאם בחשבון עת הוא שוקל האם לערוב לחייב העיקרי, אם לאו.

לסיכומם של דברים, בית המשפט דחה, כאמור, את תביעת הבנק וחייב את הבנק לשלם לנתבע סך כולל של 5,000 ₪. ניתן ביום 11.1.12; את הנתבע ייצג עו"ד רומן כצמן.

תאמ (שלום קרית שמונה) 18654-08-09‏ ‏ בנק הפועלים סניף עפולה נ' מיכאל רביקוביץ,

* עו"ד הראל נוימן, שותף במשרד עוה"ד נוימן-שלזינגר. המשרד מתמחה בייצוג תובעים פרטיים כנגד גופים מוסדיים ועסקיים גדולים, לרבות ייצוג חייבי בנקים, וכן ייצוג נפגעים בנזיקין מול חברות ביטוח ורשויות, וייצוג עובדים מול מעסיקים.