הכרזת לקוח כמוגבל עפ"י חוק שיקים ללא כיסוי מותנית בהבהרה מפורשת של דרך ההתנהלות המקובלת על הבנק בניהול החשבון

עו"ד חגי שדה*
14 בפברואר 2016

עש"א (שלום קריות) 55313-07-13 שוכרי ליוס נ' בנק הפועלים בע"מ
(פסק דינו של סגן הנשיא כב' השופט ערן נווה מיום 19/01/16)

רקע

עסקינן בערר עפ"י חוק שיקים ללא כיסוי בגין הכרזת העורר כלקוח מוגבל והגבלת חשבונו בבנק לאחר שבחשבונו סורבו 10 שיקים שנמשכו על ידו.

במסגרת הערר ביקש העורר את ביטולם וגריעתם של 10 השיקים האמורים ממניין השיקים שסורבו בחשבון, מאחר ולטענתו שיקים אלו סורבו, כאשר בחשבון היתה יתרה מספקת לכיסויים.

טענות העורר

לטענת העורר, מאז פתח את חשבונו בבנק, נהג להפקיד הן כספים במזומן והם שיקים בחשבון לכיסוי שיקים משוכים מחשבונו, באותו יום בו הופיעו השיקים בחשבון, קרי, יום לאחר מועד הסליקה, ובכל המקרים, כובדו השיקים שנמשכו מחשבונו ע"י הבנק.

בשלב מסוים, החל הבנק להתנות, לטענת העורר, את פירעון השיקים בחשבונו, בכך שכל יתרת חובה הקיימת בחשבון תכוסה ע"י הפקדת מזומן לא יאוחר מיום הצגת השיקים בחשבון הבנק הגובה, וכך נהג העורר מאותו שלב, אך בכל זאת, סירב הבנק לפרוע את השיקים כאמור.

טענות הבנק

הבנק מצידו טוען כי השיקים נשוא הערר סורבו כדין, מאחר ולעורר לא הוקצתה כל מסגרת אשראי וחשבון העורר במועד הצגת השיקים היה, בשל כך, בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת בחשבון, ולא התקיימו מי מן העילות המאפשרות גריעת שיקים ממניין שיקים המסורבים בחשבון.

הבנק הוסיף וטען כי מאז הוגש הערר סורבו בחשבון העורר 6 שיקים נוספים מסיבת "אין כיסוי מספיק", כך שהמניין הכולל של שיקים מסורבים בחשבון עומד על 16 שיקים מסורבים, בסכום של למעלה מ- 167,000 ₪, כאשר 2 שיקים סורבו בין המצאת ההודעה לעיכוב ההגבלה ו-4 נוספים סורבו לאחר עיכוב ההגבלה.

כמו כן, הבנק אף טען כי חשבון בנק נוסף של חברה בניהולו של העורר הוגבלה בעבר, והדבר לא מנע מהעורר להביא את חשבונה לידי הגבלה נוספת תוך זמן קצר, גם בחשבון העסקי וגם בחשבון הפרטי נשוא ערר זה.

לגופם של דברים, ציין הבנק כי ערך עם העורר פגישה במסגרתה הבהיר לו כי היתרה הקובעת בעת ההחלטה אם להחזיר שיק מחוסר כיסוי היא היתרה לסוף יום עסקים שבו החיוב בגין השיק הוצג בחשבון, אך חרף זאת, לא עמד העורר בהתחייבויותיו תוך שהוא מתעלם מהפצרות פקידי הסניף, ומפקיד שיקים לזכות החשבונות אשר הינו מנהל, ביום שבו על הסניף להחזיר שיק אשר היתרה לא מאפשרת את כיבודו.

בנוסף, הפנה הבנק את העורר, ללא הואיל, להוראות החוק הקובעות כי זיכוי החשבון באמצעות שיק בטרם חלפו שלושה ימי עסקים ייחשב כזיכוי ארעי ויהפוך סופי בתום שלושה ימי עסקים נוספים מיום הסליקה. לכן, שיקים שמופקדים לחשבון ביום ההצגה או ביום למחרת מהווים "יתרה על תנאי", אשר אין בה בכדי להוות יתרה מוחלטת לשם כיבוד שיק שנמשך מהחשבון.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קיבל את טענת העורר לפיה במכתב הבנק אליו אין כל התייחסות לעניין הפקדת מזומנים יום לאחר הסליקה, לצורך כיבוד שיקים ופסק כי על הבנק היה להבהיר זאת לעורר כלקוח מפורשות, ככל שלא הסכים אף להתנהלות על דרך הפקדת מזומנים.

זאת ועוד, פסק בית המשפט כי מעיון בדפי החשבון שצורפו במסגרת ההליך עולה, כי לא פעם ולא פעמיים כיבד הבנק שיקים, כאשר יום למחרת הצגתם בחשבון, הפקיד העורר מזומנים לצורך כיסוי יתרת החובה שבה עמד.

התנהלות זו מצד הבנק למעשה יצרה מצג בפני העורר כי הוא יכול להתנהל בדרך שכזו, ומשכך, היה לעורר יסוד סביר להניח שהבנק יפרע את השיקים, ככל שידאג ליתרה מספקת בחשבון על דרך של הפקדת מזומנים, יום לאחר הצגת השיקים בחשבון.

לגופו של ענין, ולאחר שבדק האם הייתה יתרה מספקת בחשבון העורר לצורך כיבוד השיקים נשוא ההגבלה, יום לאחר סליקתם על דרך של הפקדת מזומנים, ביטל בית המשפט 5 שיקים מתוך 10, ממניין השיקים נשוא ההגבלה, אך ציין כי אין במסקנתו זו כדי לקבוע כי דרך התנהלותו של העורר מקובלת ותקינה.

בשולי פסק דינו, המליץ בית המשפט לבנק לסכם עם העורר את דרך ההתנהלות המקובלת עליו בניהול החשבון, בצורה מפורשת, אשר לא תשתמע לשני פנים, דבר שיצור מדיניות אחידה והתנהלות תקינה בחשבון.

את העורר ייצג בתיק: עוה"ד אנטון ליוס

(*) הכותב הינו הבעלים של משרד עורכי דין המתמחה בייצוג לקוחות פרטיים, עסקים וחברות מול בנקים וגורמים מסחריים.

לצפייה בפרופיל משרד עו"ד חגי שדה לחץ : [כאן]